מי לא יודע מה זה שאלות מרכזיות?
אני נוסע איתה באוטו, היא בת 6 +/-, יושבת מאחור בכיסא שלה. אני שואל אותה משהו על היום שלה והיא מבקשת ממני: "אבא, בלי שאלות מרכזיות".
אני לא בטוח שאני מבין למה היא מתכוונת, ואני שואל אותה שוב את השאלה ששאלתי קודם. היא חוזרת על הבקשה שלה: "אבא, ביקשתי בלי שאלות מרכזיות".
אני מבין שקורה בינינו משהו שאני לא מבין. "דני, מה זה שאלות מרכזיות?", אני שואל. "שאלות כאלו… כאלו…." היא עונה ומתקשה להסביר.
ואני מוסיף שאלה נוספת: "מי לימד אותך את המונח הזה שאלות מרכזיות?".
"אני"!! היא עונה לי.
אני מתחיל להבין, מה זה "שאלות מרכזיות", ואני גם מבין שממש לא הבנתי לאן השיחה הזו הולכת…
לאט לאט הבנתי ש"שאלות מרכזיות" אלו שאלות פתוחות שדורשות תשובה של יותר מכן / לא ובעיקר כאלו שדורשות ממנה להתחבר לעצמה פנימה ולענות מהלב ומהרגש.
כשהיא הייתה קטנה יותר זה היה לה יותר טבעי לענות על שאלות מרכזיות. בשלב מסוים זה כבר הצריך ממנה מוטיבציה פנימית עמוקה יותר ולא פחות חשוב תיזמון נכון מצידי.
***
השבוע הייתה לנו הזדמנות נפלאה שבה נסענו ביחד באוטו רק שנינו במשך 3 שעות, שבהן שיחקנו כל מיני משחקי רכב, שעה שבה היא ישנה, שמענו מוזיקה ו"סתם" קשקשנו בינינו.
בשלב מסוים נזכרתי בשאלות המרכזיות… והצעתי לה לעשות שאלות מרכזיות הפוכות, כלומר שהיא תשאל אותי שאלות מרכזיות.
לצערי היא לא ניצלה את ההזדמנות. אבל השארתי לה את הדלת פתוחה ככה שתרגיש נוח לשאול אותי שאלות מרכזיות באיזו הזדמנות שהיא תרצה.
כמה ימים אחרי זה, היא "תפסה" אותי דומע מהתרגשות במטבח בשיחה עם זוגתי היקרה על משהו מרגש שאחד הבנים עשה. "אבא, למה אתה בוכה?", הסברתי לה והתמוגגתי משמחה על כך שהיא ניצלה את הדלת הפתוחה שהשארתי לה.
סופ"ש מקסים לכולם.