מאמר שקראתי לא מזמן בנושא של "ביקורת חיובית", משך את תשומת ליבי שוב ושוב, וחזרתי לקרוא אותו לאחרונה פעם נוספת. המאמר הזה עורר אצלי כל מיני מחשבות שאני רוצה לשתף כאן.
שם המאמר: Positive feedback: the science of criticism that actually works.
לקישור למאמר: לחצו כאן
משוב וביקורת ככלי חיוני לשיפור מערכות יחסים
משוב נתפס הרבה פעמים ככלי חיוני לשיפור כל מערכות היחסים שלנו- בעבודה, בזוגיות, עם הילדים ועוד. למעשה, לטוב ולרע, משוב הפך כמעט לחלק מהקיום היומיומי שלנו.
בני אדם אוהבים לתת משוב, כאשר מה שמחזיק אותם במקרים רבים במתן המשוב זו התקווה שהם יצליחו לשנות את התנהגותו של אדם אחר או לתקן אותו ופחות לנסות להבין את האדם האחר. מצד שני, אנשים שונאים לקבל משוב משתי סיבות עיקריות: הראשונה, החשש שנותן המשוב ישכנע אותם שנכון להם לשנות את ההתנהגות שלהם. השניה, הם כבר יודעים שנכון להם לשנות את ההתנהגות שלהם, אבל הם לא משתנים כי אין להם את המשאבים הפנימיים לכך, דבר שמעורר פעמים רבות את הבושה שמייצרת דחיינות. לכן במקרים רבים אנחנו נימנע עד כמה שאפשר מלקבל משוב.
משוב וביקורת – למה זה טוב?
תוך כדי הקריאה החוזרת של המאמר, נזכרתי במשפט הזה:
"מה שלא מדובר – מתנהג" (תמיר אשמן).
המאמר מתייחס למונח "אמפתיה הורסת" ול- "חוסר כנות מניפולטיבית", הכוונה היא למצב שבו אנחנו נמנעים מלתת משוב לאדם קרוב שנמצא איתנו במערכת יחסים – זה יכול להיות בעבודה, במערכת יחסים אישית ובכל מערכת יחסים אחרת.
לצד החשיבות של יצירת מערכת יחסים שמאפשרת משוב וביקורת חשוב שהשאיפה להשיג "כנות רדיקאלית" תיעשה בצורה של שיח שמקדם הקשבה מתוך רצון "לדאוג באופן אישי" למקבל המשוב ולא מתוך מטרה "לתקן" אותו וגם מתוך קריאה לקשר וחיבור בין נותן המשוב לבין מקבל המשוב.
תגובה אנושית נפוצה למשוב וביקורת מתחלקת לשלושה חלקים:
- התנגדות למשוב ואולי גם לנותן המשוב – "אתה לא מבין!".
- ביקורת עצמית שיכולה גם להיות הלקאה עצמית – "אני לא בסדר".
- לקיחת אחריות – "או קי – מה אני יכול ורוצה לשנות?".
חלק מהאנשים שיקבלו משוב יתקעו בשלב הראשון או בשלב השני ולא יעברו לשלב השלישי שהוא השלב של התפתחות וצמיחה מתוך הביקורת והרגשות הקשים שהרבה פעמים ביקורת מעלה בבני אדם.
איך אפשר בכל זאת להתפתח ממשוב וביקורת בחמישה שלבים?
- שלב ראשון– להקשיב לביקורת בלי לשאול שאלות.
- שלב שני– להניח לביקורת בלי כל תגובה לנותן הביקורת.
- שלב שלישי– לכתוב את הדברים ששמעתי מנותן הביקורת.
- שלב רביעי– לשתף את נותן הביקורת מה שמעתי ומה אני מרגיש ולדייק את הדברים.
- שלב חמישי– להפוך את המשוב והביקורת לרשימת פעולות שיכולות לקדם אותי.
למאמר קשור בנושא: איך אפשר לאמן את המוח להקשיב.
לפודקאסט "הורות בשני בתים" אפשר להאזין ב-
ובפלטפורמות האזנה נוספות. אתם.ן מוזמנים.ות ללחוץ על subscribe ולעקוב אחרי פרקים חדשים שיצאו בקרוב ולהצטרף לקבוצה בפייסבוק "הורות בשני בתים – פודקאסט".
ולקבוצת הוואטס השקטה שבה אנחנו מעדכנים על פרקים חדשים:
מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי בכל שאלה.
