בחזרה לעתיד: מסע בזמן אל יחסי אב – בן

לראות עם הילדים את "בחזרה לעתיד" ארבעים שנה אחרי…

לפני כמה שבועות הלכתי לראות בקולנוע את הסרט "בחזרה לעתיד" (Back to the Future). זו הייתה הקרנה לכבוד 40 שנה לסרט. הבת שלי, דני, בת 17, מאוד אוהבת קולנוע;  וראתה איתי את הסרט כבר לפני כמה שנים. היא הציעה שנלך לראות את הסרט בקולנוע ביחד עם יואב, בן 9. הסרט יצא כשאני הייתי בן 10 והיה כיף לראות אותו שוב, הפעם בעיניים אחרות, יחד עם הילדים שלי.

יצאתי מהסרט מחויך ושמח וגם עם מחשבות על הקולנוע של פעם, ועל יחסי הורים ילדים ובמיוחד יחסים אבות ובנים ואבהות בכלל.

תזכורת

"בחזרה לעתיד" הוא סרט אמריקאי משנת 1985, שמספר את סיפורו של מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס), נער מתבגר שאביו, ג'ורג', הוא אדם ביישן, מרצה וחסר ביטחון; ואימו השמרנית, לוריין, שקועה בשגרה של שתייה ועייפות מהחיים.

יום אחד, "בעזרת" חברו המוזר והמבריק, דוק בראון, מרטי חוזר בזמן לשנת 1955 לתקופה שבה הוריו היו בני נוער. שם, לגמרי במקרה, הוא מונע את הרגע שבו הוריו היו אומרים להתאהב וגורם לאימו הצעירה להתאהב בו. עכשיו מרטי צריך לתקן את מה שקלקל: לגרום להם להתאהב זה בזה, אחרת הוא עצמו ומשפחתו ייעלמו מהעתיד.

במהלך המסע הזה, מרטי מגלה מי היה אביו כנער עדין, מהוסס, שמפחד לעמוד על שלו. הוא לומד להבין כיצד הפחד הזה התגלגל לדמות האב שהוא מכיר בהווה. הוא גם מגלה שאימו הצעירה, בניגוד לדמות השמרנית שהכיר, דווקא נועזת, חיה ומלאת תשוקה.

כשמרטי עוזר לאביו לכבוש את ליבה של אימו, שרשרת של טעויות מובילה לעימות בין אביו לבין ביף, הבריון של בית הספר. בתמיכתו של מרטי, ג'ורג' מצליח סוף סוף לעמוד מול ביף וכך לכבוש את ליבה של לוריין. בכך מרטי לא רק משנה את עברו, אלא גם משנה את דמותו של אביו ואת האופן שבו הוא רואה אותו.

כשמרטי חוזר להווה, הוא מגלה משפחה אחרת לגמרי: הורים בטוחים בעצמם, נראים טוב, שמחים ומצליחים. אפילו ביף, הבריון שפעם שלט בהם, הפך לעובד מרצה ומבויש.

לכאורה הפתרון המושלם והסוף השמח.

מי האב ומי הילד?

בעוד שאביו של מרטי מוצג בתחילת הסרט כדמות אב חלשה, מרצה ונלעגת כזו שמרטי מתבייש בה;  דוק בראון מוצג כמדען משוגע, יצירתי שחושב מחוץ לקופסא ועיניו נוצצות כמו ילד מכל המצאה. לדוק בראון אין ילדים משלו, והוא משמש, עבור מרטי, כדמות אב אלטרנטיבית לדמות האב הנלעגת של ג'ורג'.

דוק בראון הוא היחיד שבאמת רואה את מרטי. במובנים מסוימים, מרטי הוא הילד שאין לו. מצד אחד, דוק הוא דמות אב שלא מנסה לתקן את "בנו", הוא מאמין בו, מזמין אותו לחלום, לטעות ולהעז. מצד שני, הוא גם דמות אב מסוכנת שמסכנת את בנה…

אם ג'ורג', אביו של מרטי, מייצג את האב הפחדן, הקטן, זה שמתקשה להתמודד עם העולם, דוק הוא אב רוחני, פתוח, פרוע וזה שמאפשר לבן שלו לפרוח. מבחינת מרטי כבנו הסמלי של דוק, מדובר באב משמעותי, ואולי גם מיטיב.