שפת הגוף היא כלי רב עוצמה בתקשורת אנושית, והיא משחקת תפקיד מכריע במשא ומתן ובגישור. בעוד שהמשא ומתן מתמקד לעיתים קרובות באינטרסים של הצדדים ובהשגת הסכמות, הגישור מוסיף מימד חשוב של יצירת סביבה בטוחה ופתוחה לדיאלוג. על פי גישת הגישור הטרנפורמטיבי תהליך הגישור יכול להיות גם הזדמנות לשינוי, התפתחות וצמיחה אישית וגם תהליך שיכול להביא לשינוי בדינמיקה במערכת היחסים המדוברת, זאת גם תקופה ארוכה לאחר סיום הגישור.
שפת הגוף ככלי לבניית אמון בגישור
אמון הוא אחד המרכיבים הקריטיים בכל תהליך גישור. כאשר צדדים מגיעים לגישור, פעמים רבות הם כבר טעונים רגשית וחסרי אמון זה בזה. שפת הגוף של המגשר ושל הצדדים יכולה לסייע בהפחתת מתחים וליצור אווירה המאפשרת הידברות. יצירת קשר עין, הבעות פנים רגועות ותנועות גוף פתוחות יכולים לתרום משמעותית להורדת החומות בין הצדדים ולהגברת תחושת הביטחון בתהליך.
קשר עין ואותות לא מילוליים
קשר עין הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר בשפת הגוף במהלך גישור. שמירה על קשר עין עם הצדדים משדרת הקשבה, אמפתיה ורצון להבין. עם זאת, יש לשים לב לאופן בו נעשה שימוש בקשר עין, שכן מבט ישיר וממושך מדי עשוי להתפרש כאיום או עימות. בגישור, מומלץ לשמור על קשר עין מתון, המשלב הנהון ותנועות ראש המעידות על הקשבה פעילה.
תנועות גוף ומחוות בונה אמון
המחוות והתנועות שאנו מבצעים יכולות לשדר פתיחות או הסתגרות. ישיבה פתוחה, עם ידיים שאינן שלובות, ורכינה קלה קדימה במהלך השיחה, משדרות עניין ושיתוף פעולה. מאידך, ישיבה עם ידיים משולבות או התרחקות מהשולחן עשויות להתפרש כסגירות או חוסר נכונות להידברות. המגשר יכול להשתמש בשפת הגוף שלו כדי להשרות רוגע ולעודד את הצדדים להיות פתוחים יותר.
סנכרון וראפור (Rapport) כמנגנון ליצירת חיבור
בגישור, תופעת ה"מראה" (mirroring) משחקת תפקיד חשוב. כאשר צדדים מחקים באופן טבעי זה את תנועות הגוף של האחר, הדבר יוצר תחושת קרבה ואמון. המגשר יכול להשתמש בטכניקה זו באופן מודע כדי ליצור קרבה בין הצדדים, למשל על ידי התאמת קצב הדיבור שלו, מחוותיו ושפת הגוף שלו לקצב ולסגנון של כל צד.
ראפור הוא תהליך של יצירת חיבור והרמוניה בין הצדדים, אשר מאפשר להם להרגיש בנוח ולשתף פעולה. שפת הגוף משחקת תפקיד מרכזי בבניית ראפור, שכן תנועות גוף פתוחות, הבעות פנים תואמות ושימוש בטון דיבור מותאם יכולים לסייע בהפחתת התנגדויות וליצור תחושת קרבה. מגשר המודע לכוחו של ראפור יכול להשתמש בו כדי ליצור תחושת ביטחון בקרב הצדדים ולסייע להם לגשת לשיחה ממקום פתוח ומכבד.
שפת גוף ופערי כוחות בגישור
כפי שניתן לראות בעולם המשא ומתן, שפת הגוף יכולה לשדר סמכות או קרבה. ישנם צדדים שמגיעים לגישור עם תחושה של חוסר איזון בכוח, למשל כאשר יש פערים כלכליים משמעותיים בין הצדדים, כאשר צד אחד חש מופלה לרעה או בסכסוך בין עובד למעסיק ועוד. בגישור, ישנה חשיבות ליצירת תחושת איזון, בין אם באמצעות שינוי סידור הישיבה (למשל, ישיבה במעגל במקום מול שולחן חוצץ) או על ידי שימוש בשפת גוף ניטרלית ופתוחה שמקרינה כבוד לכל הצדדים.
מגבלות שפת הגוף בגישור
למרות יתרונותיה הרבים, שפת הגוף לבדה אינה מספיקה לפתרון קונפליקטים. כאשר הצדדים נמצאים בעמדות מנוגדות לחלוטין ואינם מוכנים להתגמש, גם השימוש המודע ביותר בשפת גוף לא יביא בהכרח לפתרון. גישור אפקטיבי נשען גם על הקשבה פעילה, שאילת שאלות פתוחות, וניהול שיח המבוסס על אינטרסים משותפים.
סיכום
שפת הגוף היא כלי משמעותי ביצירת אמון, בהפחתת מתחים ובניית גשר בין צדדים בגישור. מגשרים שמודעים להשפעתה יכולים להשתמש בה באופן אסטרטגי כדי להקל על תהליך ההידברות ולסייע לצדדים להגיע להבנות. שימוש נכון בראפור, המבוסס על שפת גוף מותאמת, יכול להעמיק את תחושת הקשר בין הצדדים ולשפר את סיכויי ההצלחה של הגישור. עם זאת, יש לזכור ששפת הגוף היא רק חלק ממערכת תקשורתית רחבה יותר, הכוללת גם הקשבה מילולית ורגשית, יכולת ניתוח אינטרסים ונכונות למצוא פתרונות יצירתיים.
