האם הסכם גירושין הוא סוף פסוק?


גם אם הסכמתם בהסכם הגירושין שלא למכור נכס משותף, בית המשפט יכול להורות על פירוק השיתוף ומכירת הנכס המשותף – איך אפשר בכל זאת להתמודד עם זה?


במספר פסקי דין חשובים שניתנו לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה (תלה"מ 23175-06-22 תלה"מ 45451-07-19, 10570-04-21), נקבע כי בית המשפט רשאי לעשות שימוש בסמכותו על פי סעיף 37(ב) חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 המשתלב יחד עם הוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.

בשורה התחתונה זה אומר שגם אם הסכמתם בהסכם הגירושין, שלא תמכרו לתקופה מסוימת את דירת המגורים המשותפת או כל נכס אחר, בית המשפט מוסמך, בנסיבות מסוימות, לקבוע שניתן לפרק את השיתוף ולמכור את הנכס המשותף לפני המועד שהסכמתם עליו בהסכם הגירושין.

מה החוק אומר?

סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע כי:

"היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין."

סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, קובע כי:

"הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין".

סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין מאפשר לבית המשפט לבחון מחדש את ההגבלה שנקבעה על ידי שותפים במקרקעין בדבר פירוק השיתוף, לאחר שחלפו 3 שנים (ואף לפני כן); וסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה משאיר לבית המשפט שיקול דעת נרחב בנושא.

מדובר במצב משפטי מורכב שחשוב להכיר אותו והוא רלוונטי במיוחד בפירוק שיתוף של דירת המגורים המשותפת שבה מתגוררים הילדים.

האיזון בין זכויות במקרקעין לזכויות חוזיות

בהסכמי גירושין רבים בני הזוג המתגרשים מבקשים להסדיר את פירוק השיתוף בנכס משותף, במיוחד כאשר מדובר בדירת המגורים המשותפת שבה מתגוררים הילדים. כך לדוגמא: כאשר מסכימים שבית המגורים המשותף יימכר רק לאחר שהילד הצעיר יגיע לגיל 18; או שהנכס יימכר רק בחלוף מספר שנים ממועד הפירוד – וזאת על מנת לוודא שהילדים יישארו לגור בדירה ובאזור שמוכרים להם.

והרי אם זה מה שהסכמתם בהסכם ובית המשפט נתן להסכם תוקף של פס"ד, אתם מצפים שזה מה שיקרה במציאות- נכון? אז זהו שזה יותר מורכב… משום שלפעמים כשהזמן חולף, הנסיבות משתנות באופן כזה שאחד הצדדים מבקש לפרק את השיתוף לפני המועד שהוסכם עליו. העיקרון המנחה הוא שבמקרים מסוימים הזכות הקניינית של בני הזוג עומדת בעדיפות על פני ההתחייבויות החוזיות ביניהם והציפייה שמה שסיכמתם בהסכם יקוים במלואו, לדוגמא: כאשר המצב הכלכלי של אחד מהם אינו יציב והוא זקוק לכספים שיתקבלו ממכירת הנכס המשותף; כשאחד מהם מבקש לעבור למקום מגורים אחר משום שהכיר בן או בת זוג חדש.ה; מצב בריאותי שעשוי להשפיע על היכולת להחזיק בנכס או למכור אותו ועוד; כאשר המשך השיתוף בדירה פוגם במערכת היחסים בין ההורים הגרושים עד כדי כך שהוא פוגע באופן משמעותי בילדים.

חשוב שתדעו: הסכם גירושין אינו סוף פסוק

חשוב שזוגות שנמצאים בהליכי גירושין ומבקשים להתייחס בהסכם לפירוק השיתוף בנכסים משותפים, ייקחו בחשבון שהסכם גירושין אינו בהכרח מגן באופן מוחלט על זכויות המגורים או על סידורים ארוכי טווח גם כאשר אלו נעשו מלכתחילה בחשיבה על טובת הילדים.

המשמעות של פסקי הדין שהובאו כאן היא שכל הסכם גירושין, אפילו כזה שמפרט תנאים ברורים באשר לנכס משותף, ובמיוחד לגבי דירת המגורים המשותפת, אינו בהכרח סוף פסוק. בית המשפט יכול לשקול נסיבות חדשות ולהורות על פירוק שיתוף גם בניגוד להסכם, כאשר הוא משוכנע שזכויות הקניין של אחד הצדדים נפגעות יותר מהזכויות החוזיות של הצד השני.

המלצות פרקטיות לזוגות שנמצאים בתהליך גישור לגירושין

ישנם מספר צעדים שיכולים להגן על האינטרסים של שני הצדדים ולצמצם את האפשרות לסכסוכים משפטיים ארוכים, יקרים ומתישים. הנה מספר המלצות:

  1. גמישות – שקלול אפשרות של שינוי נסיבות 

    חשוב לזכור שנסיבות החיים משתנות, ולכן הסכם גירושין נוקשה מדי עלול לגרום לבעיות בעתיד. מומלץ להכניס סעיפים שמתייחסים לשינויי נסיבות משמעותיים שיכולים להתרחש בעתיד. הכנסת סעיפים שמתייחסים למצבים ספציפיים שהתייחסתי אליהם למעלה, תאפשר גמישות ויכולה למנוע סכסוכים נוספים בעתיד או לכל הפחות לצמצם אותם. יחד עם זאת מכיוון שקשה לצפות את כל האפשרויות, אם הסכמתם שלא למכור את הנכס המשותף לתקופה ממושכת, לדוגמא ל – 15 שנה, אפשר לקבוע שאחת למספר שנים (3 שנים או 5 שנים לדוגמא), כל צד יוכל להחליט לפרק את השיתוף ולהעמיד את הנכס המשותף למכירה.   

  1. קביעת מנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות 

    בכל הסכמי הגירושין שאני מנסח עבור הלקוחות שלי, אני כולל פרק בנושא: "גישור ופתרון מחלוקות" שקובע כי בכל מחלוקת שתתעורר בקשר להסכם בני הזוג לשעבר ייפנו תחילה לתהליך גישור לצורך יישוב המחלוקת. מנגנון גישור ופתרון מחלוקות מאפשר לצדדים גם לפנות לגישור לצורך הגעה להסכמות לגבי מחלוקת ספציפית שהתעוררה ביניהם, וזאת לפני פניה להליך משפט יקר וממושך.

  1. הבטחת סידור מגורים מתאים לילדים 

    ניתן לקבוע מנגנון של קביעת סידור מגורים חלופי לילדים במקרה של פירוק השיתוף בדירה במועד מוקדם יותר מזה שהוסכם.

  1. ייעוץ משפטי מתמשך לאורך השנים 

    בעוד שייעוץ משפטי ראשוני בעת ניסוח הסכם גירושין הוא הכרחי, לעיתים הזוגות נוטים להזניח את הצורך בייעוץ מתמשך. תהליכי החיים, שינויים כלכליים, ושינויים משפחתיים עלולים להשפיע על ההסכם שנחתם. ייעוץ משפטי או פניה לגישור במידת הצורך אחת לכמה שנים, ובמיוחד כאשר הנסיבות השתנו, יכול לעזור לעדכן את ההסכם בהתאם לשינויים.

  1. ייעוץ כלכלי ומיסוי 

    בני זוג שנמצאים בהליכי גירושין לא תמיד לוקחים בחשבון את ההשלכות הכלכליות הנלוות לפירוק השיתוף, כמו מיסוי מקרקעין, עלויות העברת זכויות, ושכירת עורכי דין נוספים. מומלץ לבחון ולהסדיר בהסכם את נושא ההוצאות הנלוות הללו, על מנת למנוע הפתעות לא נעימות בהמשך הדרך.כמו כן מומלץ להיעזר, במידת הצורך, ביועצים כלכליים או מתכנני פיננסים שיכולים להעריך את המצב הכלכלי של הצדדים, להציע פתרונות אפשריים להמשך המגורים בדירה או מכירתה, ולהמליץ על תכנון ארוך טווח שנוגע לחלוקת הנכסים.


מניסיוני המפתח לכל אלו הוא גמישות שתאפשר הגנה טובה יותר על בני הזוג לשעבר מפני סכסוכים נוספים בעתיד ולהבטיח שזכויותיהם יישמרו בהתאם לשינויים בנסיבות החיים.