שבוע-שבוע: מודל חדש לזמני שהות של ילדים להורים גרושים - בשוודיה זה עובד, האם זה יכול לעבוד בישראל?

מבוא

בעשורים האחרונים, חלוקת זמן שווה של הילדים עם כל אחד מההורים במקרה של גירושין הפכה לפופולרית במדינות רבות בעולם ובצדק. בין מדינות אלו נמצאת גם שוודיה שבה כ-30% מהילדים להורים גרושים שוהים באופן שווה בכל אחד מהבתים. גם בישראל חלוקת זמני שהות שווים הפכה לנפוצה ומקובלת יותר. בעוד שבמרבית המקרים חלוקת זמני השהות השווה בישראל נעשית בחלוקה של הימים במהלך השבוע, בשוודיה נפוצה יותר חלוקה של שבוע ברצף עם הורה אחד ולאחר מכן שבוע ברצף עם ההורה השני (חלוקה של שבוע-שבוע).

כשנתקלתי בנתון הזה, חשבתי לעצמי אולי כאן בישראל אנחנו מתקבעים בתפיסה ושווה לפחות להכיר את השיטה של שבוע – שבוע ולהכיר את היתרונות והחסרונות של חלוקה כזו של הימים.

מאמר הזה אני מבקש להציג את החלוקה של שבוע – שבוע בשוודיה (יתרונות וחסרונות) וזאת בהשוואה לישראל ולמדינות נוספות תוך התייחסות לממצאי מחקריים עדכניים ולסיום אציג את הדברים שחשוב לדעתי לשים אליהם לב ביישום חלוקה של שבוע-שבוע בישראל.

מה אומרים המחקרים על טובת הילדים ביחס לאופן חלוקת זמני השהות?

אומנם קיימים מחקרים, מרביתם מחקרים ישנים ולא עגדניים, המראים קושי של ילדי גירושין שחוו חלוקת זמנים שווה או קרוב לכך. על פי מחקרים אלו ילדים שחיו בשני בתים דיווחו על חוסר יציבות;

אלא שמחקרים עדכניים יותר, שעליהם מסתמכים יותר ויותר בתי המשפט בישראל ובעולם, מראים הסתגלות גבוהה יותר בקרב ילדים שחיו בזמני שהות שווים או קרוב לכך במדדים רבים של הסתגלות, כגון: הסתגלות כללית, התנהגותית ורגשית, ההערכה-העצמית, היחסים המשפחתיים, והסתגלות לחיי הגירושין. מחקרים עדכניים אלו מלמדים שילדים להורים גרושים שחיים בחלוקת זמני שהות שווים, או קרוב לכך, מדווחים על רמות גבוהות יותר של רווחה, סיפוק מהחיים ויחסים חברתיים טובים יותר בהשוואה לילדים במשמורת לא שוויונית או חד-צדדית. ילדים בחלוקת זמני שהות שווים נהנים ממצב רגשי טוב יותר ומשיפור בקשרים עם שני ההורים לעומת ילדים שחיים בעיקר או רק עם הורה אחד; ילדים אלו מתמודדים טוב יותר עם האתגרים שבגירושין ומפתחים פחות בעיות רגשיות והתנהגותיות; ילדים שמרגישים קרובים לשני ההורים חווים פחות חרדה ודיכאון, מכיוון שהם מרוויחים מקשר רגשי רציף עם שני ההורים [ראו מקורות 1 – 3].

יתרונות חלקות זמני שהות של שבוע – שבוע

מעורבות הורית שווה בכל תחומי החיים
חלוקה של שבוע-שבוע יוצרת איזון בתפקיד ההורי, כך שכל הורה יכול ללוות את הילד או הילדים בכל הפעילויות השבועיות שלו, כגון: חוגים, חברי, ביקורים אצל הרופא ועוד. כל אחד מההורים זוכה להיות נוכח באופן שווה באירועים חשובים בחייו של הילד. זה מאפשר לילד לחוש שכל הורה מעורב באופן מלא בחייו, מה שיכול לתרום לתחושת ביטחון ויציבות.

הזדמנות לכל הורה לפתח את הקשר עם הילד בצורה עמוקה יותר
כאשר הילדים מבלים זמן ממושך ברציפות עם כל הורה, יש אפשרות לפתח קשרים עמוקים יותר דרך חוויות יומיומיות ומשותפות. זה מאפשר זמן למעורבות רגשית תהליכית עמוקה וכן לבניית אמון. בניגוד לחלוקה של יום-יום או חצי שבוע, הזמן הארוך יותר מאפשר להורה ולילד ליצור זיכרונות משותפים בפעילויות יומיומיות וגם בפעילויות מיוחדות, כמו טיולים או חופשות קצרות.

אפשרות להפחתת תחושת עומס רגשי
בחלוקת זמני שהות בדרך של חלוקת השבוע, ילדים עלולים לחוות תחושת עומס רגשי בשל הצורך להסתגל למעבר תדיר בין הבתים. שבוע-שבוע מאפשר לילדים להישאר בבית אחד למשך זמן ממושך יותר, מה שמפחית את הצורך בהסתגלות מתמדת. ההורים גם נהנים מהיתרון של סידור שבוע-שבוע, כיוון שהוא מאפשר להם לתכנן את זמנם טוב יותר ולהשקיע תשומת לב מלאה בילדיהם בזמן שהותם איתם, ובמקביל, יש להם זמן לפתח את חייהם האישיים בתקופות שבהן הילדים נמצאים עם ההורה השני. בנוסף חלוקה של שבוע-שבוע נאפשר לילדים לפתח קשרים עמוקים יותר עם ההורה ועם בני משפחה נוספים במהלך השבוע: אחים חדשים ובני או בנות זוג של אותו הורה, ומספק להם הזדמנות להשתלב טוב יותר בפעילויות משפחתיות מבלי להיתקל בשינויים תכופים בשגרת החיים.

פיתוח תחושת עצמאות ואחריות אצל הילדים
בחלוקה של שבוע-שבוע, הילדים לומדים לארגן את זמנם בצורה יעילה יותר ולשאת באחריות על הציוד והחפצים שהם מעבירים בין הבתים. זו יכולה להיות חוויה שמחזקת את תחושת העצמאות של הילד ומכינה אותו טוב יותר להתמודדות עם מצבים משתנים. ילדים הלומדים להסתגל לשגרה של שני בתים ולניהול לוגיסטי עשויים לפתח כישורי הסתגלות גבוהים יותר, מה שיכול לסייע להם גם בתחומים אחרים של חייהם.

הפחתת תדירות המעברים בין הבתים
כאשר המעבר מתבצע פעם בשבוע בהסדר זה, לעומת מספר מעברים שמתבצעים לאורך השבוע. הדבר מפחית את הלחץ והעומס הלוגיסטי הנובעים מהצורך לארוז ולהעביר חפצים מספר פעמים בשבוע, ובכך מקל על הילדים לשמור על תחושת יציבות וסדר יום קבוע.

מה עוד ניתן ללמוד מהמצב בשוודיה

המקרה השוודי מלמד שחלוקה של שבוע-שבוע מתאימה במיוחד למשפחות שבהן יש קשר טוב ושיתוף פעולה בין ההורים, ושבהן המרחק בין הבתים מאפשר ניהול חיים יומיומיים סדירים עבור הילדים. ישנם מצבים שבהם הסדר זה פחות מתאים, במיוחד אם יש קונפליקטים חמורים בין ההורים או אם אחד ההורים גר רחוק מבית הספר או החוגים של הילדים.

בשוודיה יש התייחסות להתאמה של אופן החלוקה לגיל הילדים, באופן שחלוקה של שבוע-שבוע נפוצה יותר מגיל בית ספר יסודי ומעלה (6 – 18) ופחות מקובלת עבור ילדים בגיל הרך (מתחת לגיל 6). ככלל, ההסדר מתאים בעיקר לילדים בגילאי בית הספר היסודי ומעלה, והוא פחות מקובל עבור ילדים צעירים בגיל הרך.

בכל מקרה של חלוקת זמני שהות בהסדר של שבוע-שבוע, יש צורך להתאים את ההסדר באופן אישי לצרכים ולמצב המשפחתי, מתוך הבנה שלא כל משפחה או ילד יסתגלו באותה מידה להסדר זה. התהליך מצריך בדיקה והתאמה לגורמים כמו גיל הילד, רמת הקונפליקט בין ההורים, אופי היחסים המשפחתיים והמרחק הפיזי בין הבתים. במדינות שבהן הסדר שבוע-שבוע נפוץ, כמו בשוודיה, קיימות תשתיות חברתיות וכלכליות תומכות הן לילדים והן להורים הגרושים.

כמו כן, קיימים תנאים נוחים יותר ליישום חלוקה של שבוע-שבוע ובהם: תמיכה רחבה של המדינה במגוון תחומים כספיים, חברתיים, חינוכיים ובריאותיים. תמיכה הזו מספקת להורים ולילדים את הכלים להתמודד עם המעברים בין הבתים בצורה חלקה יותר ולשמור על שגרה יציבה, תוך הפחתת העומס הכלכלי והרגשי של התהליך. בין המערכות התומכות הללו ניתן למצוא: מערכת חברתית וחינוכית תומכת, תמיכה בפתרון מועדף של חלוקת זמני שהות שווים, תמיכה כלכלית והטבות מס שניתנו למי שבחרו בחלוקת זמנים שווה ועוד

היתרונות שהוזכרו הופכים את הסדר שבוע-שבוע למקובל ומומלץ עבור משפחות רבות בשוודיה, והוא מספק מודל שיכול לשמש גם במדינות אחרות, כולל ישראל, תוך התאמות לצרכים המקומיים.

מבט ביקורתי על הגישה השוודית – חסרונות ואתגרים בחלוקה של שבוע-שבוע מנקודת מבט חברתית, תרבותית ומשפטית ישראלית

כשבוחנים את הגישה השוודית מנקודת מבט חברתית, תרבותית ומשפטית של תהליך הגירושין בישראל, עולים מספר קשיים ביחס לשיטה של שבוע – שבוע:

פרקי זמן ארוכים ללא ההורה השני
כאשר הילדים נמצאים שבוע שלם עם הורה אחד, הם לא רואים את ההורה השני לפרק זמן ממושך. עבור ילדים מסוימים, במיוחד בגיל צעיר, היעדר קשר רצוף עם אחד ההורים עלול ליצור תחושת ריחוק או געגועים חזקים. פרקי זמן אלו עלולים לפגוע בתחושת ההמשכיות בקשר עם ההורה השני ולגרום לתחושת חוסר חיבור. יש ילדים שמתקשים להסתגל לפרידה מההורה לתקופה של שבוע שלם. כמו כן, ישנם הורים שמדווחים על חשש עבור עצמם מניתוק ממושך של שבוע.

מורכבות בלוגיסטיקה ובסידור לו"ז
במקרה של עיסוקים תובעניים או עבודה במשמרות, להורים עלול להיות קשה לקיים שגרה רציפה במהלך שבוע שלם, דבר שעלול להשפיע גם על הקשר עם הילדים. בעוד שבחלוקה שבה הילד לדוגמא נמצא את אחד ההורים בכל יום ראשון ושלישי – ניתן לסדר את העבודה והעיסוקים האישיים בהתאם.

השפעה על יציבות רגשית
עבור ילדים צעירים, ההפרדה בין שני הבתים לפרק זמן של שבוע שלם עלולה לגרום לתחושת ניתוק מהבית שלא נמצאים בו באותו שבוע, מה שיכול להקשות עליהם להרגיש שייכות מלאה לכל אחד מהבתים. יש ילדים שמרגישים חוסר יציבות במעבר ממקום למקום למשך פרקי זמן ממושכים, מה שעלול להוביל לקשיי הסתגלות.

קשיים חברתיים
כאשר המעברים מתבצעים בשיטת שבוע-שבוע, הילדים עלולים להיתקל בקשיים לשמור על קשרים חברתיים יציבים, במיוחד אם אחד ההורים גר במרחק גדול מהחברים או מבית הספר. הילדים עשויים להרגיש שלא תמיד הם זמינים לפעילויות חברתיות עקב המעברים. במקרים מסוימים, ילדים שחיים בשני בתים בשיטת שבוע-שבוע עלולים להרגיש שהם לא לגמרי "משתייכים" לאף אחת מהסביבות בהן הם שוהים.

השפעה על השתייכות וסדר יום
לילדים עשויה להיות תחושת "חיים במזוודה" כאשר הם נדרשים לעבור מדי שבוע עם כל החפצים שלהם מבית אחד לאחר. תחושה זו עלולה לפגוע בתחושת השייכות והביטחון. ההסתגלות לשני בתים עם כללים וסדרי יום שונים יכולה להיות מאתגרת, במיוחד אם יש פערים בגישות ההוריות בכל הנוגע למשמעת, תזונה, שעות שינה ושגרה כללית.

התמודדות עם שינויים בלתי צפויים
שיטת שבוע-שבוע מצריכה עקביות גבוהה מההורים. במצבים שבהם ישנם שינויים בלתי צפויים כמו מחלה של אחד ההורים, שינויים בלוח הזמנים או נסיעות דחופות, ניהול השגרה עלול להפוך למורכב יותר.

חוסר בתמיכה מוסדית ומדיניות מתאימה
בישראל עדיין אין תשתיות מסודרות כמו בשוודיה לתמיכה בהורים גרושים, וחופשות הורות לאבות פחות מקובלות באופן שיסייע גם לנשים להגדיל הכנסה ולדאוג לרווחתן האישית.

גורמים משפטיים
עד לשנים האחרונות, הייתה נטייה בבתי המשפט להעדיף זמני שהות ארוכים יותר אצל האם. ניכר כי מערכת המשפט עוברת שינוי משמעותי בנושא והופכת למוכוונת יותר לטובת שוויון, כאשר הדבר נכון לטובת הילדים, אולם נראה כי הגישה השוודית של שבוע – שבוע מקדימה את זמנה בישראל.

מדינות נוספות שמקיימות חלוקה של שבוע-שבוע

חלוקה כזו נפוצה ומקובלת יותר במדינות מערביות שמעודדות שוויון מגדרי ושיתוף הורי לאחר גירושין מתוך תפיסת שכך הילדים לאותם הורים גרושים יגדלו באופן מיטיב, ובהן מדינות כגון, קנדה, ארה"ב (קליפורניה, פלורידה ומינסוטה), הולנד ודנמרק.

יישום המקרה השוודי מלמד כי כאשר בוחנים חלוקה של שבוע-שבוע, חשוב לקחת בחשבון את ההיבטים הבאים:

גיל הילד והבשלות שלו
חלוקה של שבוע שבוע מתאימה ומוצלחת יותר החל מגיל 6. ילדים בגיל בית הספר ומעלה יכולים להסתגל טוב יותר לחלוקה של שבוע-שבוע, במיוחד אם הם זוכים לשגרה קבועה והורים שתומכים בהם לאורך הדרך.

רמת הקונפליקט בין ההורים
חלוקה של שבוע-שבוע דורש שיתוף פעולה הדוק בין ההורים, משום שיש צורך בתיאום יום-יומי בנוגע ללימודים, חוגים, טיפול רפואי ושאר ענייני היום-יום. כאשר ישנם קונפליקטים חמורים בין ההורים, ייתכן שיהיה צורך לשקול חלוקה גמישה יותר שתפחית את הצורך בתקשורת שוטפת ותאפשר לכל הורה זמן משלו עם הילד, ללא מעורבות יתרה של ההורה השני.

המרחק בין הבתים
קרבה גיאוגרפית בין הבתים היא קריטית להצלחת חלוקה של שבוע-שבוע. כאשר ההורים גרים קרוב זה לזה, הילדים יכולים להמשיך את שגרת יומם בקלות, כולל הליכה לאותו בית ספר והשתתפות בחוגים קבועים. במקרה של מרחק רב בין הבתים, עלול להיווצר קושי במעברים התכופים, דבר שעלול להשפיע על היציבות של הילדים ועל היכולת לקיים שגרה רגילה.

יום ההחלפההעדיפו לבצע את יום ההחלפה ביום שבו אין בית ספר, כך שהמעבר הוא מבית אחד לבית השני ישירות. הדבר יקל על הילדים בהתארגנות למעבר.

סיכום

לסיכום, כאשר בוחנים את התאמת ההסדר של שבוע-שבוע למשפחה מסוימת, חשוב לקחת בחשבון את כל ההיבטים שהוזכרו ולהתאים את ההסדר לצרכים המיוחדים של הילד ושל ההורים. במדינות כמו שוודיה, שבהן יש תשתיות תומכות ומדיניות המעודדת שיתוף הורי, ישנם כלים המסייעים למשפחות להסתגל להסדר זה ולשמור על יציבות ורווחה. חשוב להבין שהצלחת ההסדר תלויה לא רק בהחלטה המשפטית, אלא גם בהיבטים האישיים והמשפחתיים שמתייחסים לכל מקרה ומקרה.

חלוקת זמני שהות של שבוע-שבוע, מציע יתרונות משמעותיים לילדים ולהורים במצבים מסוימים. עם זאת, יש צורך להעריך את המצב המשפחתי באופן פרטני ולהתחשב בגורמים כמו גיל הילד, רמת הקונפליקט בין ההורים, ומרחק המגורים. בישראל, יש לשקול את היתרונות של שיטה זו של שבוע שבוע מול החסמים התרבותיים והמבניים הקיימים, ולחפש פתרונות מותאמים אישית לכל משפחה, לרבות בחינת האפשרות של שבוע-שבוע.

שבוע-שבוע: מודל חדש לזמני שהות של ילדים להורים גרושים – בשוודיה זה עובד, האם זה יכול לעבוד בישראל?