ראש השנה, יום כיפור ותקופת החגים הם זמן טוב לבחירות והחלטות אישיות, משפחתיות וקהילתיות. זה רגע בשנה שמאפשר לנו להביט לאחור, להחליט כיצד לפתוח את השנה, לאן להפנות את תשומת הלב, ובאילו דרכים נכון לנו ללכת במסע שלנו.
גם בדרך שבה אנחנו מנהלים מחלוקות וקונפליקטים יש לנו אפשרויות בחירה רבות. בכל מפגש עם אדם אחר- בין אם זה בן זוג, שותף, קולגה או בן משפחה, מתעוררת השאלה: באיזה דרך ואילו כלים אנחנו בוחרים לנהל את הסיטואציה:
בכלים תחרותיים…?
או
בכלים של שיתוף פעולה… ותקשורת מקרבת?
זו בחירה שיכולה להשפיע באופן מהיר על הדרך, התוצאה ועל ה- "מיינדסט" שבו אנחנו בוחרים לחיות.
ברבים מהקורסים והסדנאות שאני מנחה, שואלים אותי על זה: האם הכלים של גישור ומשא ומתן שיתופי תמיד עובדים? תמיד נכונים?
התשובה שלי על זה היא שממש לא תמיד! בכל סיטואציה של סכסוך או קונפליקט, יש לנו את האפשרות לבחור באיזה דרך וכלים נכון לנו להשתמש.
אני תמיד מדגיש שמשא ומתן תחרותי הוא כלי לגיטימי ושימושי, ולעיתים הוא אף המתאים והנכון ביותר. גם אני בעצמי בחרתי בו במקרים רבים של משא ומתן. העניין הוא שבהסתכלות לאחור על חלק מהמקרים האלו, ברור לי היום שיכולתי לבחור בדרך נעימה יותר שהייתה מובילה אותי לתוצאה טובה יותר.
כאשר אנו בוחנים את המצב לעומק, מתברר שבמקרים רבים ניתן להשיג תוצאה טובה יותר באמצעות שיתופיות: פחות "מי טוב ומי רע", "מי צודק ומי טועה" ויותר "איך נוכל לעבוד יחד" ובדיקה הדדית של צרכים. זהו תהליך שמוביל לפחות התשה, יותר סקרנות ויצירתיות, ליותר קשר, חיבור וקרבה ולתוצאות טובות יותר.
השנה החדשה מזמינה אותנו לשאול לא רק על חיינו האישיים, אלא גם על האופן שבו אנו מתמודדים עם חילוקי דעות:
💡 האם לבחור בתחרות?
💡 או לבחור בשיתופיות?
אין תשובה אחת נכונה; זו בחירה יומיומית שיכולה לשנות את הדרך ואת התוצאה.
שתהיה לכולנו שנה של בחירות טובות. 🍯🙏 שנה שבה נבחר לגשת לכל מצב בלב פתוח, שנה שבה נבין את הכוח שבידינו לשנות את המציאות דרך דיאלוג והבנה הדדית. שנה של סקרנות והקשבה עמוקה, שבה נלמד לראות את האחר ולהכיר בזוויות השונות שמעשירות את חיינו. שנה שבה נזכור כי הבחירה היא לא רק פעולה אחת, אלא:
תהליך, לשם שינוי.
תהליך מתמשך של למידה והתבוננות.
