מחקרים מראים שרבים מהילדים להורים גרושים יסחבו איתם את הטראומה גם לבגרות שלהם.
החדשות הטובות הן שהמחקרים גם מראים שיש שני אלמנטים עיקריים שתורמים להסתגלות של הילדים לגירושין של ההורים שלהם, על שניהם אני עובד בתהליכי הגישור עם ההורים:
- יכולות תקשורת גבוהות בין ההורים בזמן הקונפליקט ואחריו.
- קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים.
השפעות של תהליכי גירושין על הילדים
מחקרים בתחום מראים שקשיים שילדים שחוו פרידה וגירושין של הוריהם בקונפליקט ממושך וקשה, מתבטאים בבגרות בקשיי הסתגלות בתחומים שונים. לדוגמא נמצא במחקרים, כי ביחס לבוגרים שהוריהם לא התגרשו, לבוגרים להורים גרושים יש נטייה לדימוי עצמי נמוך, להערכה עצמית נמוכה, הם נוטים להאשמה עצמית גבוהה יותר והם מאופיינים בקושי רב יותר בהתמודדות עם מצבי לחץ.
מחקרים אחרים מצאו שבוגרים שהוריהם התגרשו חווים קשיים בפיתוח עצמאות, פגיעות, זיהוי עימות כסיכון, חשש מנטישה, והיעדר כישורים חברתיים נאותים.
ממצאי המחקרים האלו, לא מלמדים בשום צורה שכל זה נכון לכל הילדים שהוריהם התגרשו. ישנם משתנים רבים שיכולים לשנות את המצב לטובה, לדוגמא: סביבה תומכת, טיפול רגשי ועוד. יחד עם זאת, בסיכומו של דבר חוקרים רבים מסכימים כי גירושין מהווים תהליך מתמשך, המערב שורה של גורמי לחץ עבור הילדים בכל הגילאים, שעלולים להשפיע עליהם לאורך שנים.
הבשורות הטובות הן שאותם חוקרים מראים שיש שני אלמנטים עיקריים שתורמים להסתגלות של הילדים לגירושין של ההורים שלהם וליכולת שלהם לפתח חוסן נפשי:
הראשון: היכולת של ההורים לעבור ממערכת יחסים שמתאפיינת בקונפליקט מתמשך בעצימות גבוהה, למערכת יחסים של שיתוף פעולה גם אחרי הפרידה והגירושין.
גם במקרים שתהליך הגירושין היה קשה ונוהל בעצימות גבוהה, היכולת של שני ההורים לעבור למערכת יחסים של שיתוף פעולה, יכולה להוביל לשינוי חיובי אצל הילדים. זה נכון עוד יותר, כאשר תהליך הגירושין אופיין מלכתחילה במערכת יחסים טובה יותר.
השני: היכולת של הילדים לקיים קשר רציף וחופשי עם כל אחד מההורים.
בעיני זה לא מספיק שיותר ויותר זוגות שמתגרשים מבקשים לשמור על אחריות הורית משותפת וזמני שהות זהים של הילדים אצל כל אחד מההורים (או לפחות קרוב לכך). זה שינוי מבורך, אבל זמני שהות זהים הינם צעד ראשון בלבד.
אז איך בעצם אתם יכולים לעזור לילדים שלכם להסתגל בצורה טובה לשינוי, לקיים קשר רציף וחופשי עם כל אחד מההורים ולפתח חוסן נפשי?
תקשורת
בתהליך הגישור עולים גם נושאים שלא בהכרח נכנסים להסכם, כמו: איך וכמה מדברים עם ההורה שהילד לא נמצא אצלו כרגע, מה עושים עם הגעגוע, איך חוגגים ימי הולדת לילדים ולעצמינו, מה עושים במסיבות סיום בבית הספר, בחוגים ועוד.
דיון בכל הנושאים האלו, מייצר תיאום ציפיות ומעל הכל, מאפשר קיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים.
שיתוף פעולה
ככל ששיתוף הפעולה שלכם יהיה מוקדם יותר בתהליך, בדגש על כל מה שקשור לילדים, כך ההסתגלות של הילדים לשינוי תהיה טובה יותר. אני יודע היטב עד כמה זה קשה לראות את האפשרות לשתף פעולה. בגישור אני מלווה זוגות בתהליך כדי לשים פרוז'קטור על הדברים בתוך התהליך שהם כן מצליחים לשתף בהם פעולה, כדי להראות להם שהם כן יודעים לעשות את זה בצורה טובה.
מודלינג (דוגמא אישית)
תזכרו תמיד שהילדים שלכם לומדים קודם כל מכם איך להתנהל בתוך מערכות יחסים בכלל ובמיוחד בתוך קונפליקטים (שתמיד יהיו שם).
תנו מקום לילדים (באופן מותאם גיל)
יש הרבה המלצות לגבי האופן והזמן הנכון לספר לילדים על השינוי שהולך להיכנס בקרוב לחיים שלהם.
אני מזמין אתכם לצפות בהדרכה חינמית המעולה שהכינה אפרת משולם, מטפלת בהורים וילדים, מדריכת הורים ומרצה בסדרת סרטונים: איך לספר לילדים שאתם נפרדים.
בעיני חשוב במיוחד לתת מקום לילדים להביע רגשות, לדבר, לשאול שאלות ולהסביר לכל ילד בהתאם לגילו והכי חשוב בהתאם להיכרות שלכם איתו או איתה (אתם הרי מכירים אותם הכי טוב).
אנשי מקצוע
הגישור הוא תחילת הדרך, כשיש מחלוקות תמיד אפשר לחזור לגישור כדי לפתור מחלוקות נקודתיות בלי צורך בהסכם. אפשר ורצוי גם לפנות לאנשי מקצוע שמתמחים בטיפול רגשי והדרכה הורית.
סיכום
הכי חשוב לי שתזכרו שמחקרים מראים ששיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים מוביל להסתגלות טובה יותר של הילדים לפרידה בין ההורים ולחיים בשני בתים.
לפודקאסט "הורות בשני בתים" אפשר להאזין ב-
ובפלטפורמות האזנה נוספות. אתם.ן מוזמנים.ות ללחוץ על subscribe ולעקוב אחרי פרקים חדשים שיצאו בקרוב ולהצטרף לקבוצה בפייסבוק "הורות בשני בתים – פודקאסט" ולקבוצת הוואטס השקטה שבה אנחנו מעדכנים על פרקים חדשים: 
.
מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי בכל שאלה.
