גישור בקהילה

באחת הריצות שלי לא מזמן, ראיתי ויכוח בין רוכב אופניים לבין הולך רגל על הזכות לשימוש במדרכה. ראיתי רק חלק קטן מהוויכוח. אין לי את היכולות או הרצון לקבוע מי "צודק" בוויכוח הזה; אבל אני יודע שהפצה של שפת הגישור בקהילה תנגיש לכולם שפה שתפתח שיח אחר: חיובי, מקרב והכי חשוב כזה שיכול להוביל לפתרונות אמיתיים שיחזיקו לאורך זמן. זה יהפוך את המציאות היומיומית של כולנו למהנה יותר.

סכסוכים הם חלק מהחיים, הם חלק מניהול מערכות יחסים. החיים שלנו מורכבים מלא מעט סכסוכים קטנים וגדולים: בעבודה, במשפחה ובחיי היום יום שלנו – בקהילה: עם השכנים, תושבי השכונה והאזור הקרוב אלינו וגם אם הירקן, הספר ומתקן האופניים.

חוסר הסכמה, כעס, תסכול, פגיעות ורגשות נוספים הם חלק בלתי נפרד ממערכות היחסים שלנו, וחלק בלתי נפרד מחיים ועבודה עם ולצד אנשים אחרים.

אני יודע שגישור בקהילה חושף אנשים רבים לשפה הגישורית ומאפשר שינוי תודעתי במרחב הציבורי, העסקי והפרטי במטרה ליצור הידברות והקשבה.

• תהליך גישור בקהילה כולל, בדרך כלל, 1 – 2 פגישות גישור (כ- 3 שעות לפגישה).
• תהליך הגישור בקהילה הוא חלופה חוקית לניהול תיק בבית המשפט.
• הגישור חוסך את הפניה לבתי משפט, עורכי דין, עוגמת נפש, סחבת והוצאות כספיות מיותרות; ומאפשר המשך חיים משותפים ואיכות חיים טובה יותר בקהילה.

כחלק מהפעילות שלי לטובת גישור בקהילה אני מתנדב במרכז גישור בצפון תל אביב (שיתוף פעולה בין עיריית תל אביב לבין קהילת המגשרים של קבוצת גומא – גבים, המרכז לגישור, אימון ושיתופי פעולה).

בנוסף אני מתנדב במרכז גישור עמק חפר בעיקר בתהליכי גישור בגישורי משפחה.