זמן שמושקע בעבר לא מאפשר השקעה בעתיד

ניסיתם פעם לרכב על אופניים ולהסתכל אחורה לאורך זמן? במקרה הטוב תצליחו להתקדם לאט לאט, אבל יותר סביר שבמוקדם או במאוחר תתקעו בעץ, או באדם אחר או ש"סתם" תתרסקו על המדרכה.


גישור יכול לחסוך הרבה יותר מזמן וכסף

אם הייתם יודעים בתחילת תהליך הגירושין שזה יימשך שנים ארוכות, יגבה מכם ומהילדים שלכם מחירים רבים כמו: כסף, בריאות, שקט נפשי, זמן, פניות, חופש, פרטיות ועוד – האם הייתם בוחרים בדרך של הידברות וגישור?

זו השאלה ששאלתי כמה מכרים וחברים, רבים מהם ענו שכן, חלקם הוסיפו: "ברור!!".

בתהליך גירושין שמאופיין בקונפליקט בעצימות גבוהה, הצדדים מוצאים את עצמם הרבה מאוד פעמים מתמקדים לאורך זמן בעבר.

זה מתאפיין בשאלות כמו: מי אשם? מי צודק ומי טועה? מי טוב ומי רע?

בתהליך גישור המיקוד מופנה לבניית העתיד של ההורים והילדים. העבר נוכח בחדר, אבל מה שמוביל את התהליך זה העתיד.

בדיוק כמו המשפט הזה של סיימון סינק: "Time spent fixing the past takes time away from building the future".

הניסיון לתקן את העבר ולברר מי אשם לא מקדם אתכם לעתיד טוב יותר, הוא גורם לכם במקרה הטוב להמשיך לצעוד במקום. בגישור אין הכרעה כפי שקורה בבית המשפט – למגשר אסור לקבוע מי צודק ומי טועה.

באמצעות כלים גישוריים ותקשורת מקרבת, ניתן בתהליך גישור קצר יחסית לתת מקום לעבר ולדבר על בניית העתיד שלכם ושל הילדים שלכם.

אני יודע, וגם מכיר את זה אישית, שבתהליך עצמו קשה לראות את האפשרות של בניית עתיד משותף. בדיוק בנקודה הזו, אני מזכיר לזוגות בגישור שהמכנה המשותף החשוב ביותר שלהם, שהולך ללוות אותם תמיד – זה הילדים שלהם.


מה אם הייתי יודע?

אם את או אתה כבר החלטתם להתגרש או שאתם מתלבטים ומבררים – תשאלו את עצמכם היום: אם הייתי יודע או יודעת שיש דרך להתגרש באופן שבו הילדים שלי ישלמו פחות מחירים ויעברו בצורה חלקה יותר לבניית העתיד שלהם – האם הייתם בוחרים בדרך אחרת שבה תמצאו את עצמכם שנים ארוכות יוצאים ונכנסים ממשרדי עורכי דין ומאולמות בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני?

בעולם בלי מגבלות באיזו דרך הייתם בוחרים? בדרך שבה הייתם משלמים מינימום מחירים או בדרך שבה הייתם מתקשים לנהל את חיי היום יום שלכם במשך תקופה ארוכה והייתם עוצרים את כל החיים שלכם?

"זמן שמושקע בעבר לא מאפשר השקעה בעתיד", זו לא סתם סיסמא – זו המציאות.

כמו ברכיבה על אופנים- כאשר אנחנו רוצים להסתכל אחורה, אנחנו נעצרים – מסתכלים ואולי גם שוהים שם ואז ממשיכים ברכיבה, בדיוק ככה גם בחיים ובהנהגת אחת ממערכות היחסים החשובות שלנו – הזוגיות והמשפחה. עוצרים, מסתכלים אחורה שוהים שם בכאב ובקושי וממשיכים קדימה.

אתם מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה.

וכאן אתם יכולים לראות סרטון קצר שלי בדיוק על זה: