תקציר המאמר
המאמר המלא פורסם בכתב העת הדיגיטלי ליישוב סכסוכים: Conflict Resolution e-Journal, ברשת המחקרים בעברית, HRN מטעם הפקולטה למשפטים בבר אילן.
שימוש בטכנולוגיות השונות לתקשורת בינאישית: הודעות טקסט, דואר אלקטרוני, אפליקציות, שיחות טלפון ושיחות ווידאו נע לאורך רצף עושר תקשורתי נמוך עד גבוהה. בהודעות טקסט מועברים מסרים תקשורתיים נמוכים ביחס לאלו שמועברים בטכנולוגיות המתקדמות יותר כגון רמזים באמצעות אימוג'ים, קיצורים וקבצי שונים שמעוברים באפליקציות המתקדמות; טון הדיבור שמועבר בשיחות טלפון ושפת גוף והבעות פנים שמועברת באופן חלקי בשיחות ווידאו.
בטכנולוגיות בעלות "עושר תקשורתי נמוך", חסרים רמזים שונים שנמצאים בטכנולוגיות בעלות "עושר תקשורתי גבוה".
רצף נוסף מתייחס ליכולת הסינכרונית שקיימת בכל טכנולוגיה. תקשורת סינכרונית היא זו ש-2 הצדדים בה מתקשרים זה עם זה בזמן אמת, כדוגמת: שיחות טלפון, שיחות ווידאו וגם שיחה פנים אל פנים. לעומתה, תקשורת אסינכרונית היא זו שכל צד מֵתְקָשר בזמן שלו, לדוגמא: מכתב, פקס, מסרון, וואטס-אפ, דואר אלקטרוני, צ'אט ופייסבוק.
בין אם זה מוצא חן בעינינו ובין שלא, משא ומתן באמצעות הודעות כתובות נעשה על ידי אנשים בכל מקום – בחיים העסקיים, האישיים ובחיי היום יום שלנו. ועדיין לא באמת למדנו איך לעשות את זה. הילדים שלנו למעשה גדלו לתוך השינוי הזה, מבלי שלנו ניתנו הכלים המתאימים ללמד אותם.
בעידן הדיגיטלי המתפתח הרבה מקרים של אי ההבנה מתחילים בגלל שאין התאמה בין מה שקורה בתקשורת בין אנשים לבין הפלטפורמה שנבחרה לצורך קיום התקשרות. יש מספר רב של פלטפורמות ודרכי התקשרות שונות, אפילו בתוך אותה פלטפורמה. כל פלטפורמה וכל דרך התקשרות שונות אחת מהשניה. וואטס-אפ לא דומה למייל, שיחת ווידאו אינה דומה להודעה קולית שאינה דומה להתכתבות באותה פלטפורמה ממש.
גורמים רבים משפיעים על מה שקורה בתקשורת בין אנשים. לדוגמא: משך התקשורת, השעה ביום בה היא מתקיימת (כולל התחשבות באזורי זמן שונים), מידת הפניות של הצדדים, מטרת התקשורת, מהות התקשורת (חברית/ רומנטית / עסקית / מזדמנת או אחרת), מספר המשתתפים, זהות יוזם השיחה ועוד.
מדובר ברשימה פתוחה, כאשר חלק מהגורמים יכולים להשתנות במהלך השיחה. לדוגמא: הצטרפות לשיחה של אנשים נוספים במהלכה; מצב שבו אחד הצדדים מנהל את השיחה במהלך נהיגה לביתו בסוף יום העבודה ומגיע לביתו לפני סיום השיחה – במצב שכזה הפניות של אותו אדם עלולה להשתנות מהקצה אל הקצה; התכתבות בוואטס-אפ שחשבנו שתמשך דקות בודדות ונמשכת מעבר לכך, אולי כדאי שהיא תעבור לשיחה טלפונית – זה יוביל לבהירות טובה יותר בין הצדדים וחיסכון בזמן.
אם כן, משא ומתן כתוב, לא מוכרח להוביל לאי הבנות שמהן עלול להתפתח קונפליקט. יחד עם זאת חשוב להכיר בכך שחסרונם של סימנים חזותיים וקוליים, עלול ליצור את אי ההבנה. לכן, חשוב שנדע להתמודד עם הסיטואציה בצורה נכונה ונכיר את היתרונות והחסרונות של המשא ומתן הכתוב, כמו גם את דרכי ההתמודדות איתם.
במאמר אציג את היתרונות והחסרונות של משא ומתן כתוב ואציע מספר פתרונות אפשריים להתמודד עם החסרונות ולהשתמש טוב יותר ביתרונות.
המאמר המלא פורסם בכתב העת הדיגיטלי ליישוב סכסוכים: Conflict Resolution e-Journal, ברשת המחקרים בעברית, HRN מטעם הפקולטה למשפטים בבר אילן.
