סיפור על סכסוך בין שותפים

רמי ויוסי הם שותפים שהתפתח ביניהם סכסוך. רמי מחזיק 25% מהחברה, אחרי שקנה אותם לפני כ – 3 שנים תמורת 200,000 ₪.
רמי מסכים למכור את חלקו בחברה ליוסי תמורת 450,000 ₪. לטענתו רווחי החברה הכפילו את עצמם מאז שהוא נכנס והסכום הזה מגלם גם גדילה עתידית של העסק.
רמי רוצה לשמור את הקלפים קרוב לחזה והוא לא אומר ליוסי כלום על הסכום שבו יסכים למכור את חלקו ליוסי.
יוסי מצידו זרק באחת מהשיחות ביניהם שיסכים לשלם 250,000 ₪ ולא שקל אחד יותר.
רמי מרגיש פגוע מההצעה ומאמין שהעסק גדל כפי שגדל בזכותו, אבל כדי לחסוך את הטרחה והבלגאן הוא מעוניין להגיע לגישור.
יוסי שלא יודע שהפער ביניהם עומד על מקסימום 200,000 ₪, מתעלם מהצעתו של רמי לגישור.
שניהם הולכים להתייעץ עם עורכי דין "כרישים".

במידה והסכסוך יגיע לגישור לפני שתוגש תביעה, כל אחד מהם ישלם לעו"ד כ – 40,000 ₪, וביחד 80,000 ₪. והינה הפער ביניהם הצטמצם ל – 120,000 ₪ בלבד.
במקום להגיע לגישור, הם הגישו תביעות הדדיות האחד כנגד השני, שילמו לעורכי הדין ולניהול ההליך עשרות אלפי ₪ נוספים, התרוצצו בבתי משפט שנים ארוכות כאשר העסק המשותף שלהם מתקשה לצמוח כפי שצמח קודם לכן.
שנתיים מאוחר יותר הם מגיעים מותשים לגישור, אחרי שכל אחד מהם הוציא למעלה מ – 100,000 ₪.
בסיום הגישור, הם הגיעו ביניהם להסכם שיוסי ישלם לרמי 350,000 ₪.
נזכיר: בהתחלה רמי הסכים לסכום של 450,000 ₪ (בלי ששיתף בכך את יוסי), ויוסי הסכים לשלם 250,000 ₪ ולא שקל אחד יותר.
אחרי שנים של התרוצצות בבית משפט רמי נשאר עם 250,000 ₪ בלבד (250=350-150). ויוסי שילם 450,000 ₪ (450=350+100).
שנים לאחר מכן נפגשו רמי ויוסי במקרה והסכימו ביניהם שאם לא היו פותחים במלחמה ביניהם, חייהם היו טובים יותר. הם גם הסכימו על כך ש"ברגע שאתה שם בעיקרון, אתה לא יכול לוותר עליו…".

אני יודע שבתקשורת אחרת שניתן היה לקיים בתחילת הדרך אפשר היה להנהיג את הסכסוך ביניהם בצורה אחרת – מתוך ראיית האינטרסים והמטרות של כל אחד מהם, הבעיה הייתה ששניהם נגררו לתוך סכסוך שהם ממש לא רצו.
הסיפור הזה ממחיש את אחת הטעויות הנפוצות ביותר במשא ומתן: השקעה של יותר ויותר משאבים לתמיכה בהחלטה כושלת. אנשים נוטים לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע, על מנת להצדיק תהליכי קבלת החלטות בשם "העיקרון". נכון שזה יכול להיות קשה להודות בטעויות קשות שאנחנו עושים ולקבל החלטה הפוכה, אבל האפשרות של להמשיך ללכת באותה דרך מזיקה והרסנית הרבה יותר.