יישוב סכסוכים הוא מיומנות קריטית בכל תחומי החיים – בעסקים, במשפחה, ובמערכות יחסים בכלל. סכסוך שאינו מנוהל כראוי עלול להוביל למתחים מיותרים, לפגיעה במערכות יחסים ולעלויות כלכליות ורגשיות גבוהות. לכן, פיתוח יכולות לניהול קונפליקטים בצורה בונה הוא חיוני לכל מי שמתמודד עם מחלוקות ורוצה להגיע לפתרונות מועילים לשני הצדדים.

הנה 10 כישורים שיכולים לעזור לך לנהל סכסוכים בצורה חכמה ויעילה:

שלב 1: הקשבה והבנה

1. הכנה מוקדמת – התכוננו למשא ומתן. הכנה טובה לפני משא ומתן היא קריטית. עליך להבין מה חשוב לך, מה חשוב לצד השני, ואילו אלטרנטיבות יש לך. היערכות נכונה תמנע ממך להיות מופתע או מגיב באופן אימפולסיבי במהלך השיחה.
2. הקשבה פעילה – אחת האסטרטגיות החשובות ביותר בניהול קונפליקטים היא הקשבה אמיתית. כדי לעשות זאת, יש להימנע מהצורך להגן על עצמך או להפריע לצד השני. במקום זאת, שאל שאלות שמטרתן להבין את עמדתו וחזור על דבריו כדי לוודא שהבנת נכון. רק לאחר שהבנת את נקודת מבטו, הצג את עמדתך.
3. שימוש בסקרנות – סקרנות היא התנהגות של בני אדם שנועדה לגשר על פערים בידע. הסקרנות מקדמת מחקר, למידה והתקדמות. לכן, סקרנות היא מפתח להבנת הצד השני. כאשר אנו באמת מתעניינים במה שמניע את הצד השני, אנו יכולים לחשוף מידע חשוב ולהגיע לתובנות חדשות. כתבתי על סקרנות מאמר אחר בשם: "מגשר הוא גם קצת ילד…."
4. שאילת שאלות – שאילת שאלות פתוחות מאפשרת לחשוף מידע חיוני, למקד את הדיון ולהפחית התנגדויות. במקום להשקיע זמן במאבקי כוח או בהוכחת צדקתך, הקדש זמן לשאול שאלות משמעותיות. כתבתי מדריך – איך לשאול שאלות נכונות שיקדמו את המשא ומתן שלכם?

שלב 2: יצירת פתרונות משותפים

5. הביאו מספר נושאים לשולחן – צדדים בסכסוך מוצאים את עצמם לעתים קרובות מקובעים בנושא אחד, מתווכחים הלוך ושוב באופן המקשה על הגעה להסכמות. כאשר מוסיפים נושאים נוספים לדיון, ניתן למצוא יותר נקודות השקה וליצור גמישות במשא ומתן וכך לייצר הזדמנויות חדשות בהתבסס על האינטרסים השונים שלך.
6. סיעור מוחות משותף – בעלי מחלוקת נוטים להניח שהרווח של צד אחד הוא הפסד של הצד השני, אך לרוב זה לא חייב להיות המקרה ביישוב סכסוכים. נסה להפחית את המתח על ידי ניסוח המאמץ ליישוב המחלוקות שלך כהזדמנות להגיע לפתרון שיספק את כל הצדדים המעורבים.

 שלב 3: קבלת החלטות וגמישות מחשבתית

7. בחינה מחדש של "קווים אדומים" (סוגיות "קדושות") – לעיתים אנו מסווגים נושאים מסוימים כבלתי ניתנים למשא ומתן בגלל ערכים מוסריים, דתיים או אישיים. עם זאת, במקרים רבים ניתן למצוא דרך יצירתית להתגמש מבלי לפגוע בערכים החשובים לנו. לפני שאתה מצהיר על נושא כ"בלתי ניתן למשא ומתן", נסה לחשוב האם יש פתרון יצירתי שיכבד את הערכים שלך ועדיין יאפשר גמישות.
8. העדיפו לא להשתמש באיומים (במיוחד לא באיומי סרק) – איומים עלולים להסלים את הסכסוך ולהחמיר את המצב מבלי שהתכוונתם לכך. כאשר אתה מאוים, נסה להתעלם מהאיום, מכיוון שזה יכול לתת, לפחות בחלק מהמקרים, לצד השני הזדמנות לסגת מהאיום.

שלב 4: יישום והגעה להסכמות

9. גיוס צד שלישי ניטראלי – כאשר המשא ומתן הופך להיות טעון במיוחד או כאשר קיים סיכון להליכים משפטיים, מומלץ לשקול להיעזר במגשר. מגשר מקצועי מסייע לייצר דיאלוג פרודוקטיבי ולהגיע להסכמות באמצעות חשיבה יצירתית. ניתן גם להיעזר במומחה בתחום הסכסוך עצמו (למשל שמאי, רואה חשבון, או מומחה טכני) כדי להכניס נתונים אובייקטיביים לדיון – חשוב לבחור מומחים אלו במשותף.
10. זיהוי ערכים ואינטרסים משותפים – אם אתה מוצא את עצמך בעימות שנראה בלתי פתיר, חפש מכנה משותף עם הצד השני. גם אם אינכם מסכימים על כל פרט, ייתכן שיש לכם מטרות רחבות יותר המשותפות לכם, ועל בסיסן תוכלו לבנות פתרון מוסכם.

לסיכום

יישוב סכסוכים מוצלח דורש שילוב של הקשבה עמוקה, שאילת שאלות חכמות, גמישות מחשבתית וחשיבה יצירתית. כאשר מאמצים את הכלים הללו, ניתן להפוך קונפליקטים מאיומים להזדמנויות לצמיחה ולשיפור מערכות היחסים.