סקרנות של ילדים
לפני כמעט שנתיים, כשיואב הבן האמצעי שלי היה בן 4, כתבתי פוסט על הסקרנות שלו ועל מיליון השאלות שהוא שואל – כל יום … כל היום. את הפוסט פרסמתי במסגרת סדרת פוסטים שכתבתי במשך חצי שנה בשם: "אבהות וגבריות – השבוע שלי".
הפוסט התחיל כך:
"אבא, למה…? איפה…? מה…? נכון ש…?
הלכתי איתו לטיול קצר, ואז התחילו שאלות הסקרנות שאני כל כך שמח כשהוא שואל אותן :
אבא, למה הגשר רחוק? למה המים מלוכלכים? אבא, אנחנו בדרך סודית, נכון? אנחנו ממש רחוקים מהבית, נכון? אבא, יש כאן חיות? למה אי אפשר לחצות את המים? אבל אתה יכול לעבור את המים, נכון?
השאלות האלו מצטרפות לשאלות סקרנות אחרות שהוא שואל, כמו: אבא, לתמנון יש חברים? למה לדני
מותר ולי אסור? מי זו אמא של סבתא? אבא, גם אתה היית ילד?
הוא בגיל שהוא שואל מיליון שאלות, חלק גדול מהן שאלות שאף פעם לא חשבתי עליהן, לפחות מאז שעברתי את הגיל שלו: אבא, איפה זה אמצע הים? אבא, גם בים יורד גשם? אבא, גם אתה ואמא עשית הסתגלות בגן?"
מוזמנים ומוזמנות לקרוא את הפוסט המלא כאן בקישור.
למה לי סקרנות עכשיו?
"סקרנות היא התשוקה של הנפש" (תומאס הובס).
פרופ' מריו ליביו, אסטרופיזיקאי ומחבר הספר "למה? המסע בעקבות הסקרנות האנושית", מסביר שהסקרנות שלנו לא מתה או נעלמת כשאנחנו מתבגרים. אנחנו עדיין סקרנים, אבל מסתכנים פחות כדי להשיג ידע חדש. ילד יהיה מוכן לנסות ולהתנסות, לשבור ולהרוס כדי להגיע לגילוי.
סקרנות מניעה מחקר ולמידה. סקרנות מתעוררת כאשר קיים פער בין מה שאפשר לדעת לבין מה שאנחנו יודעים בפועל.
מכאן שאחת ההגדרות ל"סקרנות" היא: "התנהגות של בני אדם (ושל בעלי חיים) שנועדה לגשר על פערים בידע והיא מקדמת מחקר, למידה והתקדמות".
איך כל זה קשור לגישור ומשא ומתן?
אחד הכלים היעילים ביותר להבין מאנשים את האינטרסים שלהם – מה חשוב להם? ואת הצרכים שלהם – מה הצורך שלהם? זה באמצעות שאלת שאלות [מוזמנים לקרוא את המדריך שלי – איך לשאול שאלות נכונות שיקדמו את המשא ומתן שלכם?]
אם לתאר את זה בצורה פשוטה יותר, אז השאלות עוזרות לי כמגשר להבין את ה-"למה" של עמדה מסויימת.
כך לדוגמא בסכסוך עסקי בין ספק ולבין לקוח שמעתי עמדה של צד אחד, הלקוח שאמר כך: "אני לא מוכן בשום אופן לשלם לו על החזר ההוצאות שהוא (הספק) דורש לחודש הנוכחי!".
ביקשתי ממנו לחזור לרגע שבו סיכמו על תנאי העבודה וחתמו על ההסכם ביניהם, ושאלתי אותו מה היה עושה אחרת? הוא ענה לי כך: "אם הוא היה מדבר איתי מראש על נושא החזר ההוצאות הייתי יכול לחשוב על זה, אבל העובדה שהוא (הספק) הפתיעה אותי עם דרישה שהיא תוספת של 10% מהתשלום החודשי – הכעיסה אותו מאוד". והוא הוסיף: "התקציב שלי מתוכנן מראש, אני לא יכול להיות מופתע בסוף כל חודש, אני מבין שהיינו צריכים לדבר על זה אז".
בשלב הזה ביקשתי לבדוק איתו: "אז אני מבין שמה שחשוב לך זה וודאות, תיאום ציפיות ותכנון תקציבי?" "כן" הוא ענה לי.
"אז אני מבין שתסכים לדבר על תשלום הוצאות בעתיד?" שאלתי אותו. והוא ענה: "כן, אם נקבע מסגרת מקסימום זה ייצר לי וודאות".
מכאן הדרך לפתרון כבר הייתה כמעט סלולה.
******
כדי לשאול שאלות טובות שיורדות לשורש של הלמה של כל עמדה של אדם, חשוב לשאול שאלות מתוך סקרנות פנימית, אמיתית וכנה.
לפעמים זה דורש קצת להתחבר למקום הילדי של הסקרנות שהייתה לנו פעם כשהיינו ילדים, ולהעז גם לגלות תשובות פחות טובות שיצריכו ממני כמגשר להשתמש בכלים נוספים ולהיכנס לקונפליקט עמוק יותר שמציב אתגר מורכב יותר בכדי לעזור למי שיושבים איתי בחדר להוביל את התהליך ביניהם להסכמות.
את כל הפוסטים בסדרה "אבהות וגבריות – השבוע שלי" אתם יכולים לקרוא כאן בקישור.
ואני מזמין אתכם.ן גם לראות סרטון קצר (2:36 דק) על סקרנות ילדים: איך לגדל ילדים חכמים יותר | ניל דה-גראס טייסון.
לפודקאסט "הורות בשני בתים" אפשר להאזין ב-
ובפלטפורמות האזנה נוספות. אתם.ן מוזמנים.ות ללחוץ על subscribe ולעקוב אחרי פרקים חדשים שיצאו בקרוב ולהצטרף לקבוצה בפייסבוק "הורות בשני בתים – פודקאסט".
ולקבוצת הוואטס השקטה שבה אנחנו מעדכנים על פרקים חדשים: 
מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי בכל שאלה.
