עומר שהוא צלם חובב המתפרנס מצילום תמונות ומכירתם כהכנסה נוספת, הגיש תביעה כנגד נועה. עומר גילה שנועה השתמשה בתמונות שהוא צילם לפרסום ושיווק באתר האינטרנט שהקימה לאחרונה. עומר פנה אל נועה במייל שפורסם באתר שלה, ולאחר שלא קיבל תשובה גם למייל שני ששלח, הגיש עומר תביעה כנגד נועה.
בגישור, סיפר עומר שמלכתחילה פנה לנועה במייל במטרה לקבל תשלום ללא תביעה. עומר הוסיף כי כאשר לא משיבים לפנייתו כלל הדבר מפריע לו מאוד, ולכן הגיש את התביעה. נועה מצידה סיפרה, כי לא השיבה למיילים של עומר בגלל שהמיילים ששלח עומר הגיעו לאלכס שעזר לה בהקמת האתר.
אלכס שגר באוקראינה ואינו דובר עברית, לא התייחס למיילים ששלח עומר ולא העביר אותם לנועה.
נועה התנצלה על השימוש שעשתה בתמונות של עומר ועל כך שלא בדקה מול אלכס שהוא עושה שימוש בתמונות מותרות. נועה גם סיפרה בגישור על מצבה הכלכלי הקשה ועל כך שהיא מטפלת באמא החולה. עומר מצידו הבין וקיבל את הסבריה של נועה.
במהלך הגישור זיהינו שיש אינטרס משותף שבו עומר יכול להמשיך ולספק לנועה תמונות בתשלום. כך יצרנו מצב של "הגדלת העוגה" באופן שמשרת את האינטרסים של שניהם ובנינו הסכם שמייצר שיתוף פעולה עתידי.
בסיום הגישור הגיעו עומר ונועה לסיכום לפיו היא תשלם סכום מופחת על השימוש בתמונות וכן נוצרה במסגרת ההסכם תשתית לשיתוף פעולה עתידי בין עומר לנועה, במסגרתו נועה תרכוש מעומר את הזכות לעשות שימוש בתמונות שצולמו על ידו תמורת סכומים מופחתים.
בגישור אנחנו יכולים להגיע לתוצאות שאי אפשר להגיע אליהן בבית המשפט שבדרך כלל מתייחס רק למה שנתבע ולא לאינטרסים אחרים, כגון הצורך של עומר לשמוע ולקבל את ההתנצלות של נועה, היכולת לזהות את האינטרס המשותף ולבנות סביבו הסכם טוב לשני הצדדים.
(השמות שונו).
