לפני כמה ימים מצאתי את עצמי נמנע מלהתנצל התנצלות כנה ואמיתית על משהו שאמרתי ופגע באדם קרוב אלי. הרגשתי שההתנצלות הזו תגרום לי להסתכל במראה ולראות צד שלי שאני לא אוהב. זה כאב והפחיד אותי מאוד.
השבוע באחד הערבים, יואב הבן שלי (בן 6) – לימד אותי שוב שיעור חשוב. אני יושב במרפסת אחרי שהוא התנהג אלי מאוד לא יפה. הוא מתקרב אלי לאט לאט.. ממש ל-א-ט… "סליחה אבא", הוא לוחש בשקט, כאילו שהוא לא רוצה לשמוע את עצמו אומר את זה. "אתה דיברת אלי לא יפה ופגעת בי" עניתי לו. והוא בתגובה: "עכשיו אתה פגעת בי".
עצרתי להסתכל על זה רגע מלמעלה בעינייים טובות ושאלתי אותו: "אתה מרגיש שפגעתי בך כי אתה מבין שהעלבת אותי וזה קשה לך להרגיש שפגעת בי?".
"כן" הוא לחש שוב, וברגע הזה גם התחילו לרדת לו דמעות – חיבקתי אותו והוא אותי.
ברגע הזה הוא עזר לי להבין עוד יותר טוב את מה שהבנתי בפחד והכאב שהציף אותי כשלי היה קשה להתנצל. וזה גרם לי לחשוב על למה בהרבה מקרים אנחנו נמנעים מלהתנצל ולקחת אחריות על שזה שפגענו באדם אחר קרוב?
האם קרה לכם שמישהו התנצל בפניכם על משהו שהוא עשה או אמר, אבל הרגשתם שההתנצלות שלו לא נוגעת בכאב שלכם עד הסוף?
האם קרה לכם שאתם התנצלתם על משהו, אבל בפנים הרגשתם שאין לכם באמת על מה להתנצל?
האם קרה לכם שאתם התנצלתם רק כדי לייצר שקט תעשייתי?
האם קרה לכם שידעתם שנכון להתנצל על משהו שעשיתם או אמרתם, אבל היה לכם קשה להודות באופן מלא בטעות שלכם ולהתנצל התנצלות כנה, אמיתית ועמוקה?
כשאני חושב על כל השאלות האלו, רגע לפני יום כיפור ומתבונן לאחור, אני מבין שהתשובה שלי לכל השאלות האלו היא- "כן". זה גרם לי לחשוב על ולהעמיק שוב בהבדל בין "אני מתנצל" לבין "אני מבין את חוסר הנוחות שלך ועצוב לי שזה מה שאתה מרגיש – ואני מתנצל".
מה ההבדל בין סליחה ל- סליחה?
התנצלות כללית: "אני מתנצל"
התנצלות כזו יכולה להתפרש ככזו שנאמרת קצת כדי לצאת ידי חובה ונאמרת מתוך מטרה של לייצר שקט תעשייתי.
התנצלות כזו של לייצר שקט תעשייתי, לא רק שהיא חסרה מבחינת האדם הפגוע, היא גם הופכת את המתנצל למֵרצה. זה יכול להישמע קצת כמו: "אני רוצה שקט, אז אני מעדיף לא נריב".
התנצלות כללית שנזרקת לחלל האוויר סתם כך או מתוך מטרה של לייצר שקט תעשייתי בלי שהמתנצל הסביר על מה הוא מתנצל יכולה להישמע לאדם הפגוע חסרה, משהו כמו: "אני מתנצל (עכשיו אפשר לעבור הלאה?)".
חשוב לזכור, שבמצב שבו אנחנו מרגישים שאין לנו על מה להתנצל, עדיין אפשר להתחבר לכאב ולקושי של הצד הנפגע, זה כשלעצמו יכול לייצר חיבור מחדש.
התנצלות על הפגיעה: "אם נפגעת אני ממש מצטער"
בהתנצלות כשזו יש אמירה של "אני שלם עם המעשה ומתנצל על כך שפגעתי, לא התכוונתי לפגוע". התנצלות כזו נאמרת פעמים רבות בתגובה לאמירה של הצד שנפגע שהוא נפגע, ואז האמירה של "אם נפגעת…", עשויה להתפרש אצל הנפגע כמקטינה.
במקרה כזה אני מציע להגיד משהו כמו: "רק עכשיו אני רואה שפגעתי בך, לא הייתה לי כוונה כזו – ואני מתנצל על זה שפגעתי".
התנצלות מכוונות טובות: "אני מתנצל שפגעתי בך, עשיתי את מה שעשיתי מכוונות טובות, רק רציתי לעזור"
זה מתקשר למשפט הידוע שאומר: "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות". זה קורה בדרך כלל כשהכוונה מאחורי המעשה או האמירה הייתה לעזור, אבל התוצאה הייתה הפוכה.
התנצלות של לקיחת אחריות: "וואו, פיספסתי אותך, לא ראיתי את הדברים בצורה הזו, אני ממש מצטער ומתנצל" | "אני מבין את חוסר הנוחות שגרמתי לך, הייתי צריך לפעול אחרת. עצוב לי שזה מה שאתה מרגיש – ואני ממש מתנצל".
ההתנצלות כזו היא התנצלות שרואה את הצד הנפגע ויש בה אלמנט של לקיחת אחריות: "אני רואה אותך ואת הכאב שלך".
למרות שזו התנצלות שיכולה להרטיט את הלב, לגעת, לרגש ולחבר בין אנשים, קשה להרבה אנשים לקחת אחריות בצורה כזו. זה יכול מאוד להכאיב וליצור סערה פנימית אצל הפוגע / המתנצל. זה קורה משום שהמתנצל מוצא את עצמו מסתכל במראה ורואה צד שלו שהוא לא אוהב, בדיוק כמו שקרה לי לא מזמן. הסתכלות פנימית עמוקה כזו יכולה להיות כואבת ולמנוע מאיתנו הרבה פעמים לראות את האחר ולהתנצל גם כשאנחנו מאוד רוצים לעשות את זה ויודעים שזה הדבר הנכון לעשות.
אז איך עושים את זה בכל זאת?
לבחור את הזמן הנכון
לא כל זמן מתאים לסליחה. הרבה פעמים אני רואה בחדר הגישור סכסוכים וקונפליקטים שנמשכו לאורך שנים ארוכות וחלק מהפתרון או אפילו כולו היה התנצלות של אחד הצדדים או של שניהם.
אפילו שלפעמים למתבונן מהצד הפתרון של התנצלות יכול להיראות קל מידי, זה כנראה לא יכול היה להסתיים לפני כן; פשוט כי לתזמון, לדרך ולאיך- יש משמעות במערכות יחסים.
לשחרר אגו ולבחור באהבה
אני מאוד מתחבר ואוהב את הסרטון הזה של נזיר בשם Gaur Gopal Das שמספר על נתק שהיה לו מאביו ומדבר על סליחה:
"סליחה היא הבסיס לכל מערכת יחסים משמעותית ועמוקה. לשחרר אם מישהו פגע בנו ולהגיד סליחה אם אנחנו פגענו במישהו, ולשחרר הכל. זה מה שהופך מערכת יחסים לכנה משמעותית ועמוקה. כשאתה אומר סליחה זה לא אומר שאתה טועה, זה רק אומר שאתה מעריך את האדם או את מערכת היחסים יותר מלהיות צודק במה אתם בוחרים בלהיות צודק או באהבה? אם אתם בוחרים באהבה, לפעמים תצטרכו להגיד "סליחה" אפילו אם אתם מאמינים באמת שאתם צודקים".
והינה הסרטון המלא המלא:
לגלות אמפטיה
אמפתיה – היכולת להבין את האחר, "להיכנס לנעליו" כפי שמקובל להגיד. אמפתיה אינה בהכרח להסכים עם האחר. המשמעות הפשוטה היא להיות בסקרנות להבין את הצרכים והאינטרסים של האחר.
לבחור באופטימיות
קונפליקטים ומשברים, במיוחד במערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו, זה דבר קשה מאוד. על מנת לצאת מקונפליקטים מחוזקים, חשוב מלכתחילה לראות במשברים גם הזדמנות להתפתחות.
לבחור באותנטיות ובפגיעות
אותנטיות ופגיעות שדורשות בעיני אומץ רב, זו המוכנות של האדם לשתף באופן ישיר בתחושות, התפיסות, הצרכים והאינטרסים שלו ולהיות מסוגל להסתכל במראה לקבל ולאהוב את מה שאני רואה.
חזרה לשאלה: למה בהרבה מקרים אנחנו נמנעים מלהתנצל ולקחת אחריות על שזה שפגענו באדם אחר קרוב?
כתבתי למעלה על הרגע זה שמצאתי את עצמי נמנע מלהתנצל התנצלות כנה ואמיתית על משהו שאמרתי ופגע באדם קרוב אלי. יואב שלי עזר לי להבין שהיה לי קשה להתנצל משום שהרגשתי שההתנצלות הזו תגרום לי להסתכל במראה ולראות צד שלי שאני לא אוהב, זה כאב והפחיד אותי מאוד– ואחרי שנשמתי גם לקחתי אחריות והתנצלתי.
הרבה פעמים אנחנו נמנעים מהתנצלות של לקיחת אחריות על הכאב שגרמנו למי שנמצא מולנו, משום שבלקיחת אחריות על הכאב של האחר אנחנו גורמים לעצמנו כאב בכך שאנחנו רואים צד של עצמנו שאנחנו לא אוהבים.
בימים האלו של רגע לפני יום כיפור, אני מתבונן פנימה ומזכיר לעצמי שבמיוחד בתקופה הזו בשנה, נכון עבורי להיות בסליחה וחמלה גם לעצמי וגם לאלו שההתנלצות שלהם, הרגישה לי חסרה.
