למה הגעה להסכמה רחבה (Consensus) מקדמת אותנו כחברה וכיחידים?

בניית קונצנזוס כרוכה בחתירה לסולידריות ולהסכמה כדי לגרום לכמה שיותר חברי הקבוצה להגיע להחלטה משותפת.

בספר Breaking Robert's Rules: The New Way to Run Your Meeting, Build Consensus, and Get Results, שקראתי לאחרונה נטען שבתהליך קבלת החלטות, קבוצות מקיימות לעתים קרובות הצבעה פשוטה ומאפשרות לרוב לקבל את רצונו. אבל קבוצות שפועלות במקום זאת להגיע להחלטות באמצעות בניית קונצנזוס נוטות להגיע להסכמות יציבות יותר, יעילות וחכמות יותר מקבוצות שמקבלות החלטות באמצעות שלטון רוב. בהשוואה לקבוצות הנוקטות בגישה של "המנצח זוכה בהכל" לקבלת החלטות, קבוצות הנוקטות בגישה של בניית קונצנזוס יוצרות הסכמים הכוללים נקודות מבט מגוונות יותר ובכך מחזיקות מעמד טוב יותר לאורך זמן רב יותר.

בספר מוצע תהליך קבלת החלטות שמאפשר לבנות הסכמה רחבה:

עסוק בפתרון בעיות בקבוצה

בגישה של בניית קונצנזוס, הקבוצה כולה צריכה להתמקד ביצירת חבילות, הצעות ורעיונות שיכולים לעזור לכל הצדדים לעשות טוב יותר ממה שהם היו עושים בהיעדר הסכם. הקבוצה, אולי בעזרת מנחה מיומן, תשאף ליצור חבילה שעונה על הצרכים של כולם לפני שתחפש התחייבויות מוצקות מכל החברים.

להגיע להסכמה

לאחר מכן, על המשתתפים לדון אם הם מקבלים את ההסכמות שהתגבשו בשלב הראשון. אם חלק מהמשתתפים לא מסכימים לחלק או לכל ההסכמות, הם נדרשים להסביר בצורה טובה יותר את ההתנגדות והאינטרסים שלהם ולהציע שיפורים שנדרשים לדעתם כדי להגיע להסכמה רחבה. הדיון מתקיים עד שמגיעים להסכמה רחבה מקסימלית בהתאם לנסיבות.

להחזיק אנשים בהתחייבויות שלהם

מכיוון שהפתעות הן בלתי נמנעות, יישום הוא לעתים קרובות השלב הקשה ביותר בתהליך בניית הקונצנזוס. שינויים בהקשר הפוליטי או הכלכלי, חוקים חדשים, חברים חדשים בקבוצה ואירועים בלתי צפויים יכולים להוביל את המשתתפים לשאול: "האם בשינוי הנסיבות שהתרחש, אני יכול לעמוד בהתחייבויות?".

אחת הדרכים להתמודד עם הפתעות שכאלו, זה על ידי זה שבהסכם שהגיעו אליו הצדדים יכלילו הצדדים מלכתחילה סעיפים הקובעים מה הם יעשו אם אירועים שונים יתרחשו ולהכניס להסכם התחייבות לשנות את ההסכם כאשר הנסיבות משתנות כולל התייחסות למנגנון שעל פיו יקבעו השינויים הנדרשים.

ארגון שיפעל מלכתחילה על פי הגישה של בניית קונצנזוס, יחזור על התהליך שמוצג כאן אחת לתקופה בהתאם לצורך.