אנשים בסכסוך, ובמיוחד זוגות בתהליך גירושין, מפרשים בדרך כלל מצב תחרותי כניצחון או הפסד, לכן הם מתקשים לראות אפשרויות אחרות. הם נמצאים תחת ההנחה, שהפכה כמעט למיתוס לפיו במצב תחרותי המשאבים מוגבלים ולכן עוגת המשאבים קבועה. אנשים שיש להם את היכולת להסתכל מעבר למיתוס הזה, מחפשים את המשאבים הנוספים ומחזיקים בנכס חשוב שיודע להגדיל את העוגה ולייצר לעצמם הזדמנויות חדשות.
אפשר לעשות את זה באמצעות שלוש אסטרטגיות :
בניית אמון ושיתוף במידע
הדרך הישירה ביותר עבור הצדדים ליצור ערך היא לחלוק מידע באופן פתוח ואמיתי. הערך שנוצר על ידי שיתוף מידע יעלה לעתים קרובות על הסיכון של שימוש לרעה במידע הזה.
לשאול שאלות
זוגות רבים בתהליך גירושין, רואים בדרך כלל במשא ומתן בעיקר הזדמנות להשפיע על הצד השני, לכן כשהצד השני מדבר, הם נוטים להתרכז יותר במה שיגידו בהמשך ומפסיקים להתרכז במה שנאמר ובמידע המועבר – הנטייה הזו עוזרת רק לצד השני באיסוף המידע.
הצורך הבסיסי של בני אדם בלשכנע את הצד השני ולהיות צודק לצד האמונה, שרבים טועים בה, לפיה המטרות שלי יושגו בצורה טובה יותר על ידי דיבור ופחות על ידי הקשבה ושאילת שאלות, פוגעים ביכולת האמיתית שלנו להקשיב.
הקשבה ושאלת שאלות הם המפתחות לאיסוף מידע חדש וחשוב במטרה להבין את הרגשות, הצרכים והאינטרסים של הצד השני.
קצת יותר (מידע) נותן ערך גדול בהרבה
בדרך כלל כאשר האמון נמוך, אנחנו נוטים לתת פחות מידע. ובכל זאת, גם כאשר האמון נמוך – מתן מידע המתמקד במה שאתה כן מוכן לתת, יכול לאפשר לך ולצד השני להרחיב את האפשרויות. לעתים קרובות התנהגויות במשא ומתן הן הדדיות, כלומר כשאתה משתף מידע שימושי, יש סיכוי טוב שהצד השני יתרום מידע מצידו. המפתח הוא למסור מידע שיעורר השראה לפשרות נבונות, במקום לחתוך את העוגה.
לסיכום
כדי לייצר בגישור Win-Win, במקום לייצר מנוף מבוסס כוח, טוב יותר ליצור פתרון אחראי המעצב את תהליך קבלת ההחלטות של הצד השני. הדרך לעשות את זה היא על ידי בניית אמון, שיתוף במידע, הקשבה ושאילת שאלות.
המאמר פורסם גם באתר פמיליסט– אפליקציה שעוזרת להורים גרושים לנהל את כל התיאומים של הילדים מהנייד.
