חוכמת ההמונים
אני רואה הרבה שאלות חשובות, אפילו חשובות מאוד שאנשים שואלים ברשתות החברתיות ומחפשים לקבל וודאות לגבי סיטואציה ספציפית שהם נמצאים בה.
הינה כמה דוגמאות:
"אנחנו נמצאים בתהליך גישור אצל מגשר. אחד הילדים שלנו מתחת לגיל 6. בגישור כל הזמן עולה הנושא של "חזקת הגיל הרך". ואני לא מצליח להבין – זה באמת עדיין רלוונטי? האם אני חייב להסכים לזה בגישור?"
"החלטתי שאני מתגרשת אחרי שגיליתי שהוא בגד בי. בסוף הסכמתי ללכת לגישור כדי לפגוע כמה שפחות בילדים. אני חשבתי שהוא צריך לשלם על הבגידה. שמעתי שיש כאלו ששילמו על הבגידה בכסף. האם זה נכון?"
בפרק 17 בפודקאסט "הורות בשני בתים" דיברנו עם קרן שחר, יועצת זוגית- מומחית לשיקום אישי וזוגי ממשבר בגידה, על: "איך להתמודד עם בגידה?"
"אנחנו בגישור בשלב של ניסוח ההסכם. הילדים מתחת לגיל 6, אמרו לי שבגיל הזה של הילדים בכל מקרה מינימום מזונות זה 1,300 ₪ – 1,600 ₪. אני לא מבין איך זה יכול להיות. יכול להיות שאשלם מזונות שמשאירים אותי בלי מספיק כסף לחיות??"
"אנחנו אחרי כמה פגישות גישור. יש לנו ילדה בת 2.5, גם לי וגם לאבא שלה חשוב שנחלק את הזמן עם הילדים בצורה שווה. מה הצפי מבחינת מזונות? האם יש מדור בהורות משותפת?"
כל השאלות האלו הן שאלות חשובות ולגיטימיות לגמרי. בכלל כמי שעבר את המשבר הזה, אני יודע ובטוח שכל שאלה היא לגיטימית וחשוב מאוד שתשאלו כמה שיותר שאלות, גם כאלו שמרגישות "טיפשיות". בעיני זה סופר חשוב שתקבלו את כל המידע שחסר לכם – זה מה שיוביל אתכם לקבל החלטות הכי טובות עבורכם ועבור הילדים שלכם. ובוודאי שיש ערך ל"חוכמת ההמונים".
בפרק 20 בפודקאסט "הורות בשני בתים" דיברנו עם נועם שחר [שהיא חלק מצוות ניהול קהילת "גרושים ביחד"] על: "איך קהילה בפייסבוק יכולה לתמוך ולעזור לגרושות וגרושים?"
ועדיין חשוב מאוד לזכור שרבים מהמגיבים ברשתות החברתיות, בוודאי כאלו שאינם אנשי מקצוע בתחום, מגיבים מתוך הסיפור שלהם. לכן, לדעתי לצד התמיכה והמידע שאתם מקבלים ברשתות החברתיות חשוב מאוד להתייעץ עם גורם מקצוע בנושא הרלוונטי (זה יכול להיות לדוגמא: ייעוץ משפטי, ייעוץ מהתחום של הדרכת הורים, ייעוץ כלכלי).
בכלל אני תמיד ממליץ לצדדים להתייעץ עם עו"ד במהלך הגישור או לאחר ניסוח טיוטה של ההסכם, כתבתי על זה: האם נכון להתייעץ עם עורך דין לפני או במהלך תהליך גישור?
בגישור אפשר ורצוי להגיע להסכמות שונות "מהמקובל"
בגישור אפשר ורצוי להגיע להסכמות שונות "מהמקובל", ובלבד שההסכמות הללו עונות בצורה הטובה ביותר על הצרכים והדברים החשובים לכל אחד מהצדדים.
תהליך הגישור כולל, בדרך כלל, גם בדיקה עם הצדדים, לגבי החלופות שיכולות להיות בבית המשפט במידה ולא תצליחו להגיע להסכמות בגישור (כלומר – לבדוק מה עשוי בית המשפט לפסוק), אבל זה לא יהיה נכון לקחת את החלופות האפשריות האלו כדבר מחייב להסכמות בגישור, מה גם שהמצב בבית המשפט מלא בחוסר וודאות.
לכן התשובות לשאלות על חזקת הגיל הרך, סכום מזונות מקובל ועוד ועוד, חשובות כבסיס לדיון בגישור, אך אינן מחייבות לגישור וניתן בהחלט להסכים על דברים אחרים.
על תהליך הגישור כתבתי בכמה וכמה מאמרים:
11 יתרונות של תהליך הגישור גישור
שלבי תהליך הגישור
למי מתאים להתגרש בתהליך גישור?
איך תדעו לבחור מגשר שמתאים לכם ולסכסוך שלכם?
המפתח הראשון להצלחת הגישור: הכנה – הכנה – הכנה ועוד הכנה
חוסר הוודאות בבית המשפט
לצערי, המצב המשפטי בישראל, במיוחד בכל מה שקשור לגירושין, מייצר חוסר וודאות מובנה. בסופו של דבר אף אחד לא יודע מראש ב – 100% או אפילו קרוב לכך, מה יקרה בהליכים משפטיים (יש תהליכים שונים במסגרתם מנסים לשנות את המצב הזה, אבל זה יקח עוד זמן רב במקרה הטוב.
כדי לקצר, לא ארחיב עוד בנקודה הזו, ולצורך כך אתם.ן מוזמנים ומוזמנות לקרוא על חוסר הוודאות בכתבה הזו שמובאת כאן כדוגמא אחת בנושא:
ללא מדיניות ברורה ועם תלות בשופט: כך מתפרסמים פסקי דין בענייני משפחה, כלכליסט (27.4.2022)
"בגישור רק ההורים מחליטים מה טוב לילדיהם ובית המשפט רק חותם על זה" – האומנם?
הציטוט הזה שכאן בכותרת, זו תגובה שקראתי לאחד הפוסטים. אני לא חושב שהציטוט הזה מתאר את המציאות.
בדיון שיתקיים בבית המשפט (או בבית הדין הרבני) לאחר שחתמתם על הסכם הגירושין והגשתם אותו לבית המשפט, השופט יעבור אתכם על ההסכם בקריאה של עיקריו או כולו (תלוי בשופט).
בדיון שמתקיים בדלתיים סגורות בנוכחות הצדדים (ועו"ד דין במידה והצדדים מיוצגים), בדרך כלל השופט יתמקד ויבדוק שלושה נושאים מרכזיים:
הראשון – השופט יוודא כי הצדדים חתמו על הסכם הגירושין מרצונם החופשי וכי הם מבינים את תוכנו.
השני – בדיקת הסעיפים הקשורים לילדים קטינים, לדוגמא: זמני השהות של הילדים ונושאים כספיים. בסופו של דבר השופט יבדוק שההסכם נעשה לטובת הילדים.
השלישי (שנגזר גם מהנושא מהשני) – לאחר הגירושין והפרדת הבתים, הצדדים ידעו לקיים מבחינה כלכלית שני בתים באופן כזה שלא ייווצר בית עני ובית עשיר.
בית המשפט מוסמך לבקש מהצדדים להכניס שינויים או תוספות להסכם כתנאי לאישורו.
להרחבה על חוסר הוודאות בבית המשפט:
פרק 22 בפודקאסט "הורות בשני בתים" שבו דיברנו עם אסתי להב [שהייתה עו"ס לסדרי דין במשך 13 שנים] על מה התפקיד של עו"ס לסדרי דין בגירושין בבית המשפט? [בפרק הזה אסתי להב, המליצה לזוגות לעשות ככל שביכולתם כדי להימנע מלהתגרש בבית המשפט או בבית הדין הרבני ולעשות זאת בתהליך גישור].
כתבתי על זה גם בשני המאמרים האלו:
למה חשוב לעשות כל מאמץ להגיע להסכמות ללא בית משפט?
אתם קובעים: איך יראו החיים של הילדים אחרי הפרידה (פורסם באתר של קבוצת גומא – גבים).
וגם הסברתי בסרטון הזה:
סיכום
חזרה לשאלה שבכותרת – האם אפשר לייצר וודאות בתהליך גירושין?
לדעתי המקום היחידי שתצליחו לייצר בו וודאות אמיתית ביחס לחיים שלכם, זה בתהליך גישור שיוביל מגשר מקצועי כצד שלישי ניטראלי.
נכון הוודאות בגישור היא לא וודאות של 100%, ובכלל איפה בחיים אפשר לייצר וודאות של 100%?
אבל בוודאי שבתהליך גישור תצליחו לייצר וודאות גבוהה יותר ביחס להליך גירושין בבית המשפט או בבית הדין הרבני, וגם ביחס למצב שתגיעו להסכם ללא צד שלישי ניטראלי.
והינה דבר שחשוב להכיר:
מחקרים מראים ששיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים, מובילים להסתגלות טובה יותר של הילדים לפרידה של ההורים ולחיים בשני בתים. את זה קשה מאוד להשיג כאשר אתם מנהלים הליך גירושים בקונפליקט גבוהה בבית המשפט, ויותר אפשר להשיג בתהליך גירושין בגישור.
פרקים נוספים בפודקאסט "הורות בשני בתים"
בפרק 16 בפודקאסט "הורות בשני בתים" דיברנו עם יהונתן דורון [שהוא, בין היתר: מרצה מבוקש, איש חינוך, סופר ויועץ זוגי] על "איך לייצר חוסן נפשי וערך עצמי אצל ילדים להורים גרושים?".
ובפרק 12 דיברנו עם מורן מישל [שעוסקת בסטוריטלינג, ניהול תוכן וקהילות והיא גם בעלת הפודקאסט המצליח קצב דיבור] על "איך בונים פרידה?".
לכל הפרקים של הפודקאסט "הורות בשני בתים" 🏡🏡 אפשר להאזין ב-
ובפלטפורמות האזנה נוספות.
אתם.ן מוזמנים.ות ללחוץ על subscribe ולעקוב אחרי פרקים חדשים שיצאו בקרוב ולהצטרף לקבוצה בפייסבוק "הורות בשני בתים – פודקאסט" ולקבוצת הוואטס השקטה שבה אנחנו מעדכנים על פרקים חדשים: 
מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי בכל שאלה.
